שבוע חלף מהיום שבו דרך דידי הררי בפעם האחרונה על רצפת האולפן האהוב שהוא כה אוהב; היום, שבעה ימים אחרי, סיפר לקהל מאזיניו הנאמן מדוע נעדר, ולמה הרגיש שזכה לטיפול הטוב ביותר בזמן שעבר. "איזה כיף לחזור אחרי שבוע. אתם יודעים שבית החולים שיבא הוא אחד מעשרת בתי החולים הטובים בעולם? שמעתם? על פי סקר ובדיקה של אנשי רפואה. רק עכשיו שהייתי שם, הבנתי למה הוא אחד מהעשרה הטובים בעולם - מעבר לעניין הרפואי, בעיקר ההון האנושי".
בהמשך, הפליג בשבחים כלפי הצוותים הרפואיים שהקלו את חששותיו הכבדים: "האנשים שעובדים שם. לא הייתי פה שבוע ימים, לפני שבוע ביום שלישי שעבר התאשפזתי ונכנסתי לניתוח לא מורכב מדי אבל רגיש. עברתי אותו, ההתאוששות לקחה קצת זמן, והנה שבוע אחרי אני חוזר לשידור. כשאני מדבר על ההון האנושי, על האנשים בבית החולים, באמת עם הלחץ המטורף שבו הם עובדים החל מהעבודה הרגילה בחורף של מחלקות פנימיות, חולי קורונה, האפשרות לבחור ולמיין את החולים, ניתוחים אחרים, לב ומחלות קשות כמו סרטן, כל הדברים האלה יחד, נמצאים שם אנשים שעושים את העבודה שלהם משליחות".
"נתקלתי בהמון אנשים טובים", הודה דידי. "בבחורה בשם יסמין עמרם וסמדר, שעשו מכל הלב בשבילי בכל הקשור לעולם הניירת, הקבלה והורדת החשש ויש חשש לפני ניתוח. גילוי נאות, זה ניתוח ראשון שלי בחיים כך שהיה חשש גדול. שתי אלה הצליחו להוריד את החשש הזה. ד"ר ניר קליינמן שנחשב רוקסטאר בתחום הניתוחים, שהוא עובד ועובד ובאמצע כל העבודה נדבק בקורונה וחזור מיד לעבודה, ימים ולילות, עם המון רגישות, הבנה והכלה. ד"ר זוהר דותן, מנהל המחלקה המוכשר ואלוף שיש לו עין כ כך חדה כמו של נץ וחוש הומור מרגיע, ורופאה מרדימה שהסבירה לי איך הולך תהליך ההרדמה, שתוך כדי חיוך מבויש סיפרה לי שכשהייתה בכיתה יב' ביקרה אותנו באולפן במסגרת טיול כיתתי. ג'ני האחות הראשית, רותי האחות הלילית והסניטרים המקסימים, ואפילו מוכר הבייגלה בכניסה".
חרף המסירות לה זכה, הבהיר דידי בסיום דבריו באופן חד וחלק - התרופה הטובה ביותר שקיבל לא הגיעה מבית החולים, אלא מהמיקרופון, שהפך ברבות השנים לעוד חלק מגופו: "ניתוח, החלמה, כאבים, התגברות וחזרה לתרופה הכי טובה שלי, הרדיו. באמת שכיף לחזור. אולי רעיון אגב, לעשות רדיו בבית חולים שיבא, לתת אותו שלוש פעמים לחולים, יש לי הרגשה שזה יעזור להם מאוד מאוד להחלמה".
עריכה: מיכל קדוש