האזנות סתר - המשמעויות הראייתיות
המשנה לסניגורית הציבורית הארצית, ד"ר חגית לרנאו: "החל מ־2006 בית המשפט רשאי לשלול ראיה שהמשטרה משיגה שלא כדין"
השאלות הרבות, העולות מפרשת חשיפת האזנות הסתר של משטרת ישראל, ממשיכות להציף אותנו בפתחו של השבוע החדש. המשנה לסניגורית הציבורית הארצית ד"ר חגית לרנאו שוחחה על הנושא עם גולן יוכפז וענת דוידוב והסבירה מדוע יש לחוקק בהקדם את חוק 'פרי העץ המורעל'.
'פרי העץ המורעל', כך הסבירה ד"ר לרנאו, הוא כלל פסלות הראיה. "הרעיון הוא שכשהמשטרה במהלך חקירה משיגה ראיה שלא כדין, ראיה שהושגה באמצעים לא כשרים, יש אפשרות של ביהמ"ש לפסול את הראייה, לא באופן אוטומטי אלא כעניין של שיקול דעת שלוקח מכלול של נסיבות".
לדבריה, "אנחנו רואים את זה עשרות ומאות פעמים בשנה בהקשרים למשל של הודאות שניתנו על ידי חשודים, בלי שניתנה להם אפשרות להתייעץ עם עו"ד. ביהמ"ש מוסמך לפסול אותה כשהוא בוחן את סוג ההפרה שנעשתה את מידת החומרה, את הקשר בין ההפרה לראייה שהושגה ואת האינטרס הציבורי - חומרת העבירה לעומת מידת הפגיעה. זה עניין יום יומי".
בהמשך, אמרה ד"ר לרנאו כי "מצד אחד יש את הערך של הליך הוגן, הרעיון הבסיסי שבמדינה דמוקרטית וליברלית החוק קובע מצד אחד מה לנו ולאזרחים מותר ואסור לעשות, ומצד שני מה למדינה מותר ואסור לעשות כלפינו גם בהליכי חקירה. תפיסה בסיסית שראוי שגם המשטרה ורשויות התביעה ינהגו לפי הכללים שנקבעו בחוק".
היא ציינה שהסנגוריה הציבורית פנתה ליועמ"ש לפני עשרה ימים עם הקמת צוות החקירה בראשות עמית מררי. "ביקשנו שבמהלך הבדיקה תינתן תשומת לב, ככל שיתגלו הפרות, למשמעויות הראייתיות של ההפרות. לשאלה האם צריך או לא צריך להעביר את המידע לנאשמים, לחשודים, אולי לאנשים שהורשעו על פי דין כשנעשו הפרות מהסוג הזה ולחשוב על המשמעות הראייתית עד כמה נכון או לא נכון להמשיך להשתמש בראיות שהושגו בצורה כזו".
עריכה: עופרי גליכמן
