"בסה"כ התפקדתי - כולם יכולים לנשום לרווחה"
השופטת בדימוס אתי כרייף על ההתפקדות לליכוד: "גדלתי בבית ימני, זו הייתה התנהלות טבעית" • הדגישה: "לא מתביישת בשום דבר שאני עושה או עשיתי"
אם עקבתם, ולו במעט, אחרי המתרחש במדינה במהלך השבועות האחרונים, ודאי הבנתם מהר מאוד שהשופטת בדימוס אתי כרייף הפכה לאחד השמות המדוברים ביותר בקרב הציבור. מאז הריאיון ב'עובדה' שבו חשפה את שעברה כחלק מפרשת 'מין תמורת מינוי', הספיקה כרייף להתפקד לליכוד, להגיע להשקה נוצצת, והיא ממש לא מתכוונת לעצור כאן.
כרייף שוחחה עם גדעון אוקו ב־103fm וסיפרה מעט על הימים שלאחר התייצבותה מול המצלמות: "אתי כרייף זו אתי כרייף. אישה, אימא, אחות, בת זוג, עורכת דין, מרצה, סופרת. אני מתחילה לחשוד שלנסוק לגבהים ולצנוח לתהומות זה אחד הדברים שנכפו עליי. הסיטואציה לא מרגישה טריוויאלית, חלק מהזמן נעים לי, עצוב לי מביך לי, בחלק מהזמן אני כועסת ובחלק מהזמן מאושרת. בימים האחרונים תופעת דריסת זכויות היסוד בחסות גורמי אכיפת החוק זה משהו שהכעיס אותי בגלל מה שקורה כאן, בגלל ההד המאוד גדול של מה שנעשה, בגלל השקט של כל זכויות האדם והנשים עד כה, זה צורם, זה כואב אך זה חלק מהחיים".
"נזכרו ממש עכשיו עם כל סיפור הרוגלה לצקצק על העוול הדמוקרטי הנוראי", התייחסה לפרשת האזנות הסתר. "שכחו יש גם פרט שחווה את זה לפעמים. זכות אחת היא שוות ערך לזכות גדולים אחרים. הזכות שלי נרמסה אך אני כאן כדי לנסות שזה לא יקרה יותר. אני לא שקופה. או שאוהבים אותי או ששונאים אותי, אני מתכוונת להשתמש בכלי הזה לא בפוליטיקה נכון לעת הזו ,אלא לטובת הצפת עוולות, זכויות נשים, מעוטים ומי שנרמס תחת גלגלי ה־D9 של הפרקליטות והמשטרה, יש כמה עשבים שוטים".
על התפקדותה המפתיעה לליכוד, אמרה: "זו זכותי הדמוקרטית. גדלתי בבית ימין מרכז, מבחינתי זו הייתה התנהלות טבעית שלא לומר ספונטנית. העובדה שכל חיי הציבוריים שמרתי על עמימות, הייתה מתוך מתן מעמד לתפקיד הציבורי לכאורה. אם זה היה מתוכנן או מניפולטיבי, לא הייתי מתייצבת במסעדה בנתניה וחותמת על טופס ההתפקדות עם עט בשקל אלא בסניף הליכוד. לא כולם אוהבים אותי, זה מותר ולא חייבים, אך בסך הכל התפקדתי. כולם יכולים לנשום לרווחה".
"שלוש שנים הייתי מתחת להריסות - אין לי שום כוונה לשתוק"
בהמשך, הודתה בגילוי לב מדוע החליטה לפצוח כרוח סערה בפעילות ציבורית. "אדם אחר שמתמודד עם תופעה דרקונית ומטלטלת שכזו לא בהכרח יכול לצאת מחוזק כמוני", הודתה בעצב. "שלוש שנים הייתי שנים מתחת להריסות, ואשתדל להגן על זכויות של אחרים. איני יודעת אם אני מודל, אני לא חושבת כך ולא מרגישה סמל. אני רק לא שקופה, ואם אצליח לעשות טוב וחסד לאדם או אישה אחת, דייני. אין לי שום כוונה לשתוק, בטח לא להתפייד, לשים על עצמי שק אפר ולהגיד סליחה על מה שלא עשיתי. הייתי רוצה שמי ששומע אותי ונקלע לסיטואציה של פתיחת תיק במשטרה נגדו, אז יתרשם מהיכולת לנער את האבק מהכתפיים, לעמוד זקוף ולאיתן ולומר שאין שום סיבה שיתחפר".
"המדינה, הפרקליטות, הדס שטייף ושי ניצן צריכים להתבייש"
האם ישנו סיכוי סביר שנראה את כרייף בכנסת הבאה? בסיום דבריה, השיבה: "הייתי רוצה להמשיך להיות בריאה, חייכנית, זקופה וגאה ביום שלמחרת. זה מה שנשאר לי. אני באמת לא יודעת, לו ידעתי לא הייתי חותמת על ההתפקדות במסעדה בנתניה, הייתי דואגת לצלם, חליפה וסניף מרכזי. תתפלא, גם שופטים בדימוס וגם בני אדם הולכים להשקות, לסרטים, מבלים, מתפרנסים, מביעים דעה, מה קרה? למה לא? אני לא מתכוונת להתבייש בשום דבר שעשיתי. הפיל שבחדר הוא להתבייש במה שהמדינה, הפרקליטות, הדס שטייף ושי ניצן עשו, הם אלה שצריכים להתבייש, לא אני. הבושה היא להיכנס לפרטיות ולרמוס את כבודו, את עיסוקו, זכותו ואת העבודה שהוא היה שופט מצוין והוועדה למינוי שופטים בחרה בה. זה לא בסדר".
על החיקוי שלה ב'ארץ נהדרת', אמרה השופטת בדימוס: "אהבתי מאוד, זה תרם לי לשרירי הבטן מרוב שצחקתי".
עריכה: מיכל קדוש
