המאזינה סיפרה, "אני עם דמעות בעיינים על סיפור איאד אל־חלאק, אני מרגישה שלא מביעים את הקולות של האוטיסטים. אם הוא היה ילד בן ארבע, אני לא חושבת שהמשפחה של החייל הייתה מגוננת באותה דרך. הוא כמו ילד בן ארבע שהסתתר בפחים ורצה את אמא ואבא ולא הבין מה קורה", טענה.