"ראוי להערכה לומר 'איני יכול עוד'"
30 לפטירתו של מנחם בגין ז"ל • תא"ל (במיל') עזריאל נבו, שכיהן כמזכירו הצבאי, נזכר בראש הממשלה: "אדם שמכיר במגבלותיו - דבר ראוי להערכה"
לפני 30 שנה הלך לעולמו אחד מראשי הממשלה האהובים שידעה מדינת ישראל - מנחם בגין ז"ל. לכבודו ולזכרו, ינון מגל שוחח ב־103fm עם תא"ל (במיל') עזריאל נבו, אשר כיהן כמזכירו הצבאי של בגין, ששיתף בזכרונות שצבר מהתקופה בה היה יד ימינו.
עבודתו המשותפת של נבו עם בגין החלה כאשר התחיל כסגן קודמו ולאחר מכן המשיכו יחד עד לסיום כהונתו. "עבדתי איתו בשנתיים האחרונות והקשות שלו. זה היה מעניין מאוד וזו הייתה זכות גדולה", סיפר נבו, "זה דבר שלא כל אחד זוכה לו, לעסוק בתפקיד כזה עם אדם כזה. השנתיים האחרונות היו שנתיים קשות, לא פשוטות. התפקיד שלי היה תפקיד מוגדר, אני לא איש פוליטי ואני מתעסק איתו רק בנושאי ביטחון. דיווחתי לו, ישבתי בישיבות איתו, טיפלתי בכל הנושאים שהוא אחראי עליהם ישירות".
"בגין אמר שבגיל 70 הוא יפרוש ואכן הוא פרש בגיל 70"
לאחר פטירתו, רבים דנו סביב השאלה מה הוביל לפרישתו של בגין. לטענת נבו לא ניתן לדעת מה היה הקש ששבר את גב הגמל. "בגין מעולם לא שם את עצמו בצד ואטם את עצמו למה שקורה סביבו, זה כמובן השפיע. כשאתה לוקח את כל הדברים ביחד, כולל הפטירה של אישתו והמצב שלו שהוא הפך למעין נכה שצריך להיעזר, הביאו להחלטתו לומר את המילים 'איני יכול עוד'. דווקא השבוע שמעתי שמישהו אמר שכשהוא היה בן 63 הוא אמר שבגיל 70 הוא יפרוש, ואכן הוא פרש בגיל 70".
לדבריו, "הוא היה אדם אנושי מאוד, זה ללא ספק, אבל דווקא אדם שמכיר במגבלות של עצמו זה דבר ראוי להערכה ולא ממשיך לתפקד כמריונטה של מישהו או כאחד שמישהו אחר עושה לו את כל העבודה. זה ראוי להערכה שבן אדם בא ואומר שהוא לא יכול יותר, הלוואי וזה היה קורה במקומות אחרים שאנשים נדבקים לכסא ואף אחד לא יכול להזיז אותם משם".
"בגין הרגיש שהוא ממש לא יכול. אפשר להגיד שזאת חולשה אבל זה דבר אנושי. יש כאלו שיכולים להתגבר ולהמשיך ויש כאלו שלא יכולים", ציין נבו.
"מעולם לא קראתי לבגין בשם הפרטי"
אומנם השניים עבדו באופן יומיומי וחלקו שעות רבות יחד, אך לא התפתח ביניהם קשר מעבר לכך. "לא היה קשר אישי, ידעתי שאני יכול לומר לו את מה שאני צריך לומר. מעולם לא קראתי לו בשם הפרטי וגם לא לראשי ממשלה אחרים שעבדתי איתם. הייתי מגיע לביתו והכרתי את רעייתו אבל לא היה מעבר לכך שום דבר. ביצעתי את המוטל עליי וגם בתקופה הקשה, בעיקר במלחמת לבנון, הייתי זה שמבשר את הבשורות הרעות מהבוקר עד הלילה".
"הוא היה ראש הממשלה הראשון שלי ואני גדלתי על ברכיי הספרים שלו וספרות האצ"ל. לא הסתרתי מעולם שאבי היה חבר באצ"ל וזה היה בשבילי מעין דבר מיוחד שאני עובד עם מישהו שהוא היה מפקד האצ"ל", שיתף נבו, "לקחתי ממנו בעיקר את מה שנקרא את הגאווה היהודית. את ההערכה שלו, את הציונות שלו, הענווה, ההסתכלות על הכול ושמה שחשוב זה ארץ ישראל ומדינת ישראל. זה דבר מיוחד".
"גם שהיה מצוי בתקופה קשה אישית היה חשוב לו מה שהצד השני מרגיש"
מנחם בגין ז"ל היה מוערך מאוד כראש ממשלה, זאת בעיקר בשל האנושיות שהתמיד להפגין. נבו , שליווה אותו בתקופת כהונתו, זכה להכיר בו את הצד הזה פעם אחר פעם. "היו כל מיני אירועים שבהם חשת את האנושיות של האדם, גם כשהוא היה מצוי בתקופה קשה מאוד אישית מה שהיה חשוב לו זה מה שהצד השני מרגיש", חשף נבו, ונזכר במקרה שנחקק בזכרונו: "בזמנו היה לנו חייל נעדר, חזי שי שתקופה ארוכה הוא נחשב כנעדר, ואני זוכר שאמו הגיעה יחד עם חלק מהמשפחה לבגין לפגישה. אחרי שסיפרו שמישהו אמר להם שחזי נהרג, היא נשכבה על הרצפה והתחילה לצרוח. אמרתי לו 'בוא תלך חזרה לחדר שלך' והוא אמר לי 'עד שהיא לא קמה מהרצפה אני לא עוזב אותה'. הוא נשאר עד שהיא קמה ורק אז חזר לחדר".
"הוא היה איש מיוחד, זה לא אחד שיכולתי להחליף איתו בדיחות. בכל החגים הוא היה עובר בין העובדים ולוחץ את הידיים לכולם", התרפק נבו על העבר.
עריכה: שני רומנו
