השחקן, יליד אוקראינה ולשעבר לוחם שייטת 13 דין מירושניקוב שוחח עם ינון מגל ובן כספית ב־103fm על המצב הקשה באוקראינה, זאת נוכח העובדה שאביו ואחיו מתגוררים באזורי המלחמה. בהמשך גולל את סיפור הפציעה שלו במשט המרמרה בשנת 2010, ושיתף אותנו בסדרה שהוא כותב בנושא.
בפתח הריאיון סיפר מירושניקוב בגילוי לב שהוא מרגיש רגשות מעורבים בשבועות האחרונים, כשמצד אחד יוצא לאקרנים הסרט הראשון בו הוא משתתף, אבל בו זמנית הבית של אביו הופגז באוקראינה. "הטיל פגע בבית של אבא שלי. זה קרה ב־5:30 בבוקר, אבא שלי ישן בצד השני של החדר והטיל פגע בגג. אבא שלי הספיק לברוח באוטו, וכל השמשות נשברו. הוא לקח את הכלב שלו, ונסע לאח שלי הביתה. תשמעו, אני לא גדלתי עם אבא שלי ועם אחי. הכרתי אותם בגיל בוגר. עכשיו, אין לי עוד ילדים, אבל אני מרגיש שיש לי ילדים עכשיו ושהדאגה הזו והחיים פה – הכל מתערבב. אני בקשר איתם יומיומי איתם".
בהמשך הודה שאם הייתה לו אפשרות להגיע לשם הוא היה קופץ מיד, "לא מעניין אותי פוטין ולא שום דבר. מעניין אותי שמהמשפחה שלי תצא משם בשלום, ושימשיכו לחיות. אני אמרתי להם שיבואו לפה וינסו להסתדר, אבל מה הם יעזבו את הכל שם? את כל מה שהם בנו כל החיים? מי אני שאקח אותם משם בכוח? הם רוצים להילחם שם כי זה לא יאומן שטיל פוגע באזרח. לא היה שם צבא. אני רותח. אמא שלי פה בארץ, אבל גם לה מאוד קשה כי כל החברות שלה שם והן אומרות שיורים עליהן כמו על טווסים".
בהמשך סיפר על הפציעה שלו לאחר שעלה על ספינת המרמרה, והודה שמדובר באירוע ששינה לו את החיים. "זה אירוע שמלווה אותי כל הזמן ואני מטופל, אני הולך לפסיכולוגית ומדבר. אפילו החלטתי לכתוב יצירה על הדבר הזה. אני יכול לומר לכם הכי הכי אמיתי שבהתחלה היו לי כעסים, אבל היום אני מסתכל על המפגש הזה ופנינו לשלום. אני זוכר שלפני 12 שנים היינו טסים לטורקיה כמו שאנחנו טסים לאילת, אבל היום זה לא קורה. עזבו פוליטיקה, אבל שאנחנו נחזור לבקר שם".
אז מה בדיוק קרה לו שם? מחבלים קפצו עליו, שברו לו את היד ופגעו בעינו הימנית. "אנחנו התכוננו לתרחיש, אבל אף אחד לא ציפה שזה יקרה", אמר השחקן. בהמשך סיפר שזועבי הייתה במקום, אבל הם קיבלו הוראה שאסור לגעת בה. "הייתה תגובה מהירה והייתי הפצוע הכי קל. מה גם שזה לא רק הסיפור שלי, זה הסיפור של היחידה שלי, של הצוות שלי, ופתאום עכשיו פעם ראשונה אני באמת מדבר איתכם דוגרי. אני הרבה יותר בוגר ומבין כמה חשוב היחסים הדיפלומטיים. אני לא כועס ואני מבין את זה. אני גם כותב את זה ובתחילת השנה אנחנו נצלם באיטליה את הסיפור הזה לשני הצדדים – מה קרה אצלנו ומה קרה אצלם".
מירושניקוב סיפר על עלייתו לישראל בשנת 1997, והודה לאמא שלו על האומץ הרב לעשות את הצעד הזה עם שני ילדים קטנים. "המתנה הכי גדולה שאמא שלי הביאה לי היא שהביאה אותי לפה. אני הבנתי את זה רק לפני שבועיים, כשהמלחמה שם התחילה. היא לקחה את ההחלטה והיה לה את הביצים לקחת אותנו – אמא צעירה בת 33 עם 2 ילדים ובלי כסף, בלי עבודה, ובלי כלום. היא הביאה אותנו לפה ורק עכשיו אני מבין שהיא פשוט ידעה שלא יהיה שם עתיד בשבילנו. היא עשתה הכל בכדי שאנחנו נרגיש שייכים פה"
לסיום ביקש להתייחס להשתתפותו בסרט 'מתחתנת' עם הילה סעדה, ואמר: "זו קומדיה רומנטית על מישהי שנמאס לה מגברים ומחליטה להתחתן עם עצמה. אני משחק את הנגר שבא לבנות את החופה שלה וככה העלילה מתפתחת. זו קומדיה קלילה וכיפית".
עריכה: עדן בן ארי