"סיפור המלחמה אלו הנשים, שבורחות לבד באומץ אדיר"
מיכל שטיינמן (ביה"ח בילינסון) המסייעת לפליטים בגבול פולין, על הטיפול בצעירה שילדה במטרו ברומניה ובאמה חולת הסרטן • אירה שפירא הגיבה
בימים אלה, מסייע הצוות הרפואי הישראלי לפליטים מאוקראינה, ושוהה בגבולות המדינה כדי להעניק כל סיוע לאלו שחרב עליהם עולמם. אחד מהמקרים הקשים הוא סיפורה של פליטה שילדה בתחנת המטרו בבוקרשט לפני שלושה שבועות, ובזמן הטיפול, החלו הרופאים הישראלים לטפל גם באמה שנמצאו בגופה גרורות סרטניות.
מיכל שטיינמן, אחות בבית החולים בילינסון, סיפרה עוד על המקרה המצער: "אני אחות שנים רבות, ואני מודה שזה היה אחד הרגעים האנושיים, בעלי עוצמה באמת בלתי רגילה. החדר כמעט ריק, ויש מיטה זוגית ענקית, ובלב המיטה, תינוקת קטנטנה, לבושה בוורוד, ישנה בשלווה. ואז מגיעה אימא, ילדונת נוספת בת 18, היא בעצם ילדה את בתה בניתוח קיסרי. 4 ימים לאחר ניתוח קיסרי, הן בעצם נמלטו".
לדבריה, "הדמות החזקה במשפחה זו האימא שלה, הסבתא הזאת היא אישה בת 47, ועם הגעתה, אנחנו גם מבינים שהסבתא עם סרטן מפושט. הסיפור של המלחמה אלו הנשים, הנשים האלה שבורחות לבדן בכל מיני הרכבים משפחתיים שונים".
עוד אמרה: "הילדונת הזאת שהיא לאחר לידה, אין לי ספק שיש לה דיכאון לאחר לידה, אבל איך אפשר שלא? היא לא אוכלת, היא לא שותה. כשנכנסנו לחדר, היא הייתה קפואה לחלוטין. לאט לאט הצלחנו ליצור איתה מגע, עד שהיא נתנה לנו גם לבדוק איתה. ישבתי איתה, הדרכתי אותה איך להניק".
"הבנו שיש פה באמת התערבות מאוד מורכבת", הודתה והוסיפה: "הילדה שלאחר הלידה, אין לי ספק שיש לה דיכאון אחרי לידה אך איך אפשר שלא? היא לא אוכלת ולא שותה".
"אמרתי, אם אני יכולה לעשות משהו, אז זה יהיה יותר נכון"
לשיחה הצטרפה אירה שפירא, מתנדבת ישראלית, ששיתפה בגילוי לב במאמצי הסיוע שלה. "אני מהנדסת מכונות. אני עובדת במפעל הטנקים בתל השומר והוצאתי את ימי החופש שלי, כי הרגשתי שאני פשוט לא יכולה לשבת בבית ולצפות בטלוויזיה. ואמרתי, אם אני יכולה לעשות משהו, אז זה יהיה יותר נכון", סיפרה.
בהמשך, סיפרה כי במהלך פעולות הסיוע היא נתקלה באביה של בעלה, שגר באוקראינה. "שכנעתי אותו בטלפון, עוד כשהוא היה באוקראינה, 'אתה חייב לעזוב', כי הוא כבר בן אדם מאוד מבוגר והוא גר לבד שם באוקראינה. אני לא ידעתי לאיזה גבול האוטובוס שלהם נע, וכשכבר הייתי בבוקרשט, אז הוא התקשר אליי ואמר: 'אני בעיירה בגבול רומניה".
שפירא ציינה, כי כעת, אביה של בעלה נמצא בבית המלון שלה. היא תיארה את הפגישה המרגשת איתו, וסיפרה: "הוא נכנס למלון, ואני יצאתי מהמשרד שלנו, והוא עמד שם. אני זיהיתי אותו מהגב, למרות שהוא היה במעיל וכובע. אמרו לי שאני כל כך צעקתי ששמעו אותי".
עריכה: אמיתי דואק
