"תארו לעצמכם שהמצב היה הפוך"
בפתח התוכנית, סיפרה דוידוב על המסע המפרך והגדוש בטלטלות של אליסה ומרינה, פליטות המלחמה הקשה בין רוסיה לאוקראינה • טור אישי
בפתח התוכנית, התייחסה ענת דוידוב לפליטי מלחמת רוסיה־אוקראינה והביאה את סיפורן הקשה של אליסה ומרינה, שנמלטו מאזורי הלחימה.
"זאת אליסה, פליטה, תושבת אודסה, שברחה מהמלחמה, הגיעה לישראל, נמצאת עכשיו במלון "דן פנורמה", ומשטרת ההגירה קיבלה הוראה לגרש אותה.
משטרת ההגירה אומרת לי 'בואי איתנו לשדה התעופה, וסירבתי כי אני מפחדת. אני לא רוצה ללכת. למה אני צריכה ללכת?' היא מספרת הבוקר ב'שבע תשע'. אליסה צריכה ללכת כי המדינה לא רוצה שהיא תהיה פה, כמו עוד כמה נשים לא יהודיות, בעיקר נשים, שהצליחו למלט את נפשן מהתופת!
ישראל חוששת שאולי ירמו את הרשויות, אולי באו במטרה להישאר פה כי יש כאן עבודה, כי בינתיים, אבל רק בינתיים אין כאן מלחמה. אליסה לא לבד. כמותה יש עכשיו כמה עשרות בודדות של נשים. יש כאלה שגורשו עוד בנתב"ג, ירדו מותשות מטיסה, ועוד לפני שהגיעו לביקורת דרכונים, גורשו חזרה למקום שאי אפשר לחזור אליו. פליטות מלחמה.
למשל מרינה שברחה ממריופול המופגזת לוורשה, הגיעה לישראל כדי להיות עם אחיה, ולא הספיקה, ומיד גורשה לפולין, כפי שמתפרסם ב־'ynet'. פקח של רשות האוכלוסין ניגש למרינה ופונה אליה באגרסיביות: "לא רוצה בעיות? יאללה בואי, אחרת אקח אותך באזיקים!"
ומרינה עונה להם: "לא צריך לגעת עם הידיים, כבר עשיתם לי בעיות. יש לי פה משפחה ואני לא רוצה לחזור למדינה שמפציצים. רוצה לחכות עד שזה יעבור ואז לחזור". אליסה ומרינה, שרירות הלב של מדינת ישראל החזקה, העצמאית, שאזרחיה ידעו סבל מהו.
תארו לעצמכם שהמצב היה הפוך, במדינה זרה, כשכולם נכנסים מלבד היהודים. היינו שם. אנחנו לא רוצים לחזור לשם יותר!".
