"המפתחות של המדינה בידיים שלי על פי חוק"
שרת הפנים איילת שקד על קליטת הפליטים: "מי שזכאי חוק שבות יוכל לבוא לפה, כל השאר בצורה מדודה - ישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי"
מדינת ישראל נערכת לקליטת אלפי פליטים מאוקראינה, חלקם לא זכאי חוק השבות. על פי המתווה שפרסם משרד הרווחה, הפליטים יהיו זכאים לסיוע הומניטרי שיכלול ביטוח בריאות בסיסי, מזון, ביגוד ודיור. שרת הפנים שעמדה בלב הסערה סביב סוגיית הקליטה שוחחה עם בן כספית ואריה אלדד ב-103fm, והגיבה לדברים.
השרה עדכנה כי עד היום ישראל קלטה כעשרת אלפים פליטים אוקראינים, "מתוכם 6,500 לא זכאי חוק השבות". היא ציינה כי במקביל נערכים לקליטת גל עלייה גדול: "ההערכה של שרת הקליטה וגם שלי היא שעד סוף שבוע הבא-שבועיים יהיו כאן 10,000 אלפים. יש עוד בערך 20 אלף בקשות שכרגע נמצאות בצנרת, כך שאם המלחמה תימשך בוודאי נגיע לעשרות אלפים. יכול להיות שגם אם היא לא תימשך תהיה לכאן עלייה מוגברת גם מרוסיה, מחבר העמים ומאוקראינה. אנו מתחילים לראות גל עלייה משמעותי מרוסיה".
שקד ציינה כי מרבית הפליטים שהגיעו עד כה לישראל בעלי קרובי משפחה בארץ. "הסברה היא שהם באים לנוח וכשתיגמר המלחמה הם יחזרו לאוקראינה. ברור שבמספרים כאלה חלקם יישארו, זו ההנחה של רשות האוכלוסין. אני מתפללת ומקווה שהמלחמה תיגמר תוך שבוע-שבועיים, כך אנחנו מקווים. אם זה יקרה - ההערכה שלנו שהרבה שהגיעו לכאן יחזרו לביתם באוקראינה"
באשר למאמצי התיווך של ראש הממשלה נפתלי בנט, אמרה: "רואים שיש התקדמות במו"מ, הכול די מדווח. אני חושבת שגם הנשיא זלנסקי לא שומר את זה לעצמו, הדברים די פומביים. ככל שהמלחמה תתפתח היא ודאי יכולה להגיע מקומות לא טובים, לכן כל המערב צריך לעשות כל מאמץ שאפשר, גם מבחינת ערבויות. ברור שאוקראינה תרצה ערבויות, צריך לתת את הערבויות המתאימות שיספקו את אוקראינה וישימו סוף למלחמה הזאת".
"צריכה להיות מדיניות הגירה מאוד הדוקה"
כשנשאלה האם היא חשה חרטה על התנהלותה בימים האחרונים באשר לקליטת הפליטים, השיבה בנחרצות: "אני עושה את העבודה שלי כשרת פנים. המפתחות של המדינה הם בידיים שלי על פי חוק, אני קובעת מי נכנס לישראל ואני אמלא את חובתי כך שכל מי שזכאי חוק השבות, בין אם יהודי או לא יהודי יוכל לבוא, להיקלט ולקבל אזרחות. כל השאר, זה בהחלט צריך להיות בצורה מדודה. בסוף, מדינת ישראל קמה כדי להיות מדינת הלאום של העם היהודי. צריך לשמור עליה שכך היא תהיה".
בן כספית ציין בפני השרה כי גם בתרחיש שישראל תקלוט עשרים אלף פליטים, הדבר לא יהווה סיכון לצביונה היהודי של המדינה. "זה לא מסכן אבל לכל דבר כזה יש תקדים", אמרה בתגובה. "יש מלחמות בכל העולם ויש הרבה פליטים מהרבה מדינות. לישראל צריכה להיות מדיניות הגירה מאוד הדוקה. ישראל יחסית לעולם קלטה נכון לעכשיו הרבה יותר מהרבה מדינות אחרות. בכול בריטניה קלטו 3,000 ואנחנו מעל 10,000 אלפים".
בהמשך, הגיבה לפרסומים בדבר עתירה שהגיש נגדה השגריר האוקראיני, והבהירה: "זה לא השגריר, הוא לא יכול לעתור וגם לא נהוג שמדינות עותרות אחת נגד השנייה. אתמול נפגשנו ודנו בזה. מי שהגיש את העתירה זה אדם פרטי, עותר ציבורי, תומר ורשה. השגיר הביע את תמיכתו בעתירה, הוא נפגש איתי אתמול לבקשתו, סיכמנו על שמירת דיאלוג פתוח בינינו. זה לא צריך להיות דרך בתי המשפט. התשובה לבג"ץ מוכנה פחות או יותר, בג"ץ לא צריך להתערב בעניין מדיני, זה עניין בין מדינות".
עריכה: עופרי גליכמן
