ביום חמישי האחרון, במוצאי יום העצמאות, שני מחבלים חמושים בגרזנים הגיעו לעיר אלעד והחלו במסע הרג, בו נרצחו 3 בני אדם. הבוקר (א'), לאחר 4 ימי מצוד אליו התגייסו מיטב כוחות הביטחון, נתפסו השניים. בזמן שמדובר בבשורה אשר אמורה לשמח רבים, ישנם כאלו שדווקא התאכזבו עד מאוד, וביניהם גם דידי הררי.
"קמנו הבוקר למה שרוב העם ציפה לו - התפיסה של שני המחבלים שהם שארית הזבל של מה שהעולם הזה פולט", אמר הררי בפתח דבריו, וחשף: "האמת? אני לא שמח בכלל. לא שמח בכלל שתפסו אותם. הייתי רוצה לשמוע הבוקר ששני המחבלים חוסלו, נהרגו מיריות של השב"כ, המשטרה. נהרגו, מתו, חוסלו סופית. מה הטעם בזה שתפסו אותם? חוץ מזה שסכנה מהשניים האלו ורק מהשניים האלו הוסרה. הרי תכף יקומו עוד זוג מחבלים, או שלושה או ארבעה, מה זה משנה זה לא שהם שני המחבלים האחרונים שהיו והסתיים כל העניין".
עוד הוסיף, וזעם: "אני שומע מכל מיני עדיני נפש שצריך לחקור אותם, לאיזה ארגון הם שייכים למרות שיודעים שאף ארגון לא שלח אותם. שצריך לחקור איך הם הגיעו לאלעד למרות שיודעים שהם הוסעו על ידי אחד הנרצחים, או איך הם נכנסו לישראל למרות הסגר. הם שב"חים, שוהים בלתי חוקיים, הם פה מלפני הסגר. ומי ישמע, רוצים לדעת מה הייתה התוכנית שלהם כאילו מדובר בשני גאוני אטום שרקמו תוכנית גאונית סטייל המוסד".
"שני סתומים, אנאלפביתיים, שטופי מוח על סף טימטום שאפילו לא תיכננו נתיב בריחה או מחסה. החליטו בגלל שטיפת מוח והסתה של סינוואר המטונף הזה מעזה, לעשות הלכה למעשה את מה שהוא אומר - לקחת גרזן ולטבוח ביהודים שבדרכם לתפילה, אחרי חג או סתם בטיול עם הילד שלהם בן ה־6 בערב כזה", תקף, "החראות האלו לא מתים, לא הם לא מתים היום. הם הרימו ידיים. שלושה ימים היו בשיחים בלי אוכל ובלי שתייה, הרימו ידיים. כאילו לא דיי בזה, אחד מהם ביקש סיגריה וקיבל. פרס מגיע לו, כבר שלושה ימים שהוא לא עישן, הוא חייב סיגריה. תנו לו, שיהיה לו את הכייף הזה, את הדודא של הסיגריה אחרי שלושה ימים שאתה לא מעשן. מקל דינמיט צריך לשים לו בפה ואז להדליק אותו. תמונה שמרתיחה אותי, לראות את המחבל אחרי שתפסו אותו כשהוא עם סיגריה בפה".
התיעוד של אחד המחבלים מעשן סיגריה אותה קיבל רגע אחרי מעצרו לא עזב את המגיש, אך פרט נוסף תפס את עינו של דידי: "לא יכולתי לא לשים לב לגשר בשיניים שיש לו, מי ששם גשר בשיניים חושב על העתיד. רוצה שבעתיד השיניים שלו יהיו ישרות, מי שחושב על העתיד לא חושב על להתאבד כמו ההוא שהשאיר צוואה. ולמה שלא יישר את השיניים? הרי עכשיו הוא הרים ידיים ואחרי החקירות יכנס לכלא, יאכל טוב, ישתה טוב, כי יש לו שיניים ישרות. אולי אפילו ילמד קצת, אולי יחליפו אותו יום אחד בחילופי שבויים, אולי יכניסו סוהרות חיילות לתאים שיוכל ללטף להם את התחת. מה רע? בשביל זה צריך שיניים ישרות ויפות".
"מה אנחנו מנסים לעשות אני לא מצליח להבין", זעק הררי, "להיות ג'נטלמנים בשבט קניבלים? לשבת עם רוצחים ולבקש טישו כדי לנקות את הדם? הפעמים היחידות שבהם גם המחבלים בעזה וגם המחבלים בלבנון ביקשו מהעולם להפסיק את ישראל בהתקפות שלה היה כשהייתה תחושה שבעל הבית השתגע. שהם הבינו שמי שנמצא כאן השתגע והוא לא סופר אף אחד. בשאר הזמן, בניסיון שלנו להיות היפים והנכונים הם רואים בנו חלשים וזו האמת הכואבת".
בסיום דבריו, ביקש המגיש לחדד כי "שלא תבינו לא נכון, הלוואי והיינו יכולים לחיות איתם בשלום, הלוואי והיינו יכולים לבנות כאן גן עדן של אזור המזרח התיכון. לצערנו כל עוד המסיתים יסיתו והמטומטמים ילכו כמו עדר בשם הדת לא יקרה ונמשיך לחיות על החרב. ואם לחיות על החרב, שידעו שהחרב היא ביד של בעל הבית שהשתגע ולא רואה ממטר".
"אז מצטער מאוד, יונתן חבקוק, בועז גול ואורן בן יפתח השם יקום דמם, כבר לא ילמדו, לא יראו טלוויזיה, לא יגדלו את הילדים שלהם, לא יאכלו ולא יחיו. שני החלאות אדם, הזבל האנושי, הרפש הקיצוני הזה כן ימשיכו לחיות וחבל. הלוואי והבוקר הייתה הודעה שהם חוסלו", סיכם.
עריכה: שני רומנו