40 שנה למלחמת לבנון הראשונה
גולן וענת חזרו אל אסון צור, שבו נהרגו 91 אנשים • ניסים בן שבת שניצל מהאסון, ואלי אבניאל שסייע בחילוץ - סיפרו: "היה שקט, שקט של גיהינום"
40 שנה למלחמת לבנון הראשונה: חמישה חודשים אחרי שפרצה המלחמה קרס בניין הממשל הצבאי הישראלי שהקים צה"ל בצור שבלבנון. בפיגוע רב הנפגעים נהרגו 91 אנשים, רובם מכוחות הביטחון הישראלי. ועדת החקירה של האירוע קבעה שהפיצוץ התרחש עקב דליפת גז, אך בהמשך התברר כי הבניין הופל באמצעות פיצוץ של מכונית תופת. גולן וענת ביקשו לשוחח עם ניסים בן שבת שניצל מהאסון, ועם אלי אבניאל שנקלע למקום במהלך אבטחת ציר ובסופו של דבר השתתף במאמצי החילוץ - ובין היתר, הציל את בן שבת.
ניסים בן שבת סיפר על שהותו בבניין בקומה השביעית בזמן הפיצוץ: "זה הרים אותנו באוויר, אני הייתי בקומה 7, עפתי - ירדתי שני מטר מתחת לאדמה, איבדתי את ההכרה, כשהתעוררתי שמעתי את הכלים של המחלצים, זה מה שהעיר אותי. הסתכלתי, הייתי לכוד בכל הגוף והייתי פגוע בראש. אני לא יודע להעריך כמה זמן הייתי מחוסר הכרה, אני יודע ששכבתי שם 12 שעת ואני רק זוכר את הצעקות שלי. רציתי לחלץ את עצמי, אבל איבדתי שוב את ההכרה - לא הרגשתי את הרגליים. הכל היה אפר, חושך וחנק. לא יכולתי לזוז, מי שביצע את החילוץ בהתחלה חשב שני לא בחיים. רק אחרי כל זה הוציאו לי את הברזל מהראש וטיפלו לי בפציעות".
לשיחה הצטרף אלי אבניאל, שחילץ את ניסים והפך לחברו הקרוב עד היום, שסיפר על השעות הקריטיות של החילוץ. לדבריו, "בשבע בבוקר הייתה לנו נסיעה מנהריה לכיוון האזור הצפוני של לבנון, הפלוגה שלי ישבה שם, אנחנו אבטחנו את הציר. באופק ראינו את הבניין פשוט קורס, היינו בטוחים שאנחנו מדמיינים, זה לא יכול להיות, זה בניין גדול, בולט, פשוט נופל, לא ידענו שזה בניין הממשל עד שהתקרבנו. הוא היה שלוש מאות מטר ממני, לא ידענו אם זה בניין שלנו או שלהם - כשהגענו למקום פשוט היה שם שקט, שקט של גיהינום. היה לי ג'ק הידראולי, התחלנו לחפור - פתאום ראיתי זוג עיניים, חבר שלי יובל אמר לי 'איפה אתה רואה?', זה היה ניסים. הבנו טרקטור, הייתה עליו פלטה של בטון, וכל פעם הצלחנו להזיז אותה קצת, הפה של ניסים היה מלא עפר, הוא לא הצליח לדבר, אמרתי לו 'עוד רגע אנחנו מגיעים אלייך'".
ניסים המשיך וסיפר כי "היה שלב שהיה שקט, חשבתי שהם הלכו והשאירו אותי לבד, התחלתי לבכות, חשבתי שאני נפרד מההורים. היו לי בחילות, ביקשתי מהשם שהוא לא יהרוג אותי". אבניאל, הסביר: "השקט הזה כשהלכנו להביא את הטרקטור, כל הזמן הזה אין כוחות חילוץ בשטח - כולם פשוט מאלתרים. כשמצאתי את ניסים, כשהיינו פנים מול פנים במרחק 20 סנטימטרים, הוא רק ביקש ממני מים. הצלחתי להביא לו מים, אבל בשום שלב לא חשבתי שהוא ימשיך לחיות. כשהוא שאל אותי האם הוא ישרוד, אני עניתי לו שקוראים לו ניסים וברור שהשם יעשה נס". בן שבת, סיכם: "אני הייתי בטיפול נמרץ חודש, בן חיים ומוות. הייתי מנותק מהעולם, חוויתי טראומה ובכי וצעקות, אבל ברוך השם עברתי את זה".
עריכה: רעות מתתיהו ארגון ודוד זבולוני
