"השורשים שלי היו חלק מאוד נכבד מהאמן שאני"
ריטה על הקריירה ארוכת השנים, והזכות להשתתף בחודש הקריאה עם ספרה • ייחלה: "מחכה שהטמטום ייגמר, ושנוכל לנסוע לאיראן להכיר את האנשים האמיתיים"
אינספור תארים ניתן לומר על ריטה, ששינתה ללא היכר את עולם התרבות הישראלי בכלל, ואת המוזיקה בפרט. זמרת, שחקנית, סופרת, ולאחרונה גם משיאת משואה, שהצליחה בקולה המיוחד והמלטף לגעת בכל כך הרבה לבבות.
ריטה שוחחה עם מעיין אדם ב־103fm וסיפרה על התרגשותה מחודש הקריאה, שבו תשתתף גם כאמו הרוחנית של ספרה 'צ'אדור נוטף מי גשם': "אני כל כך שמחה שהחג הזה נחגג, כי כולנו לאט לאט נהיים עצלנים יותר ויותר, ונותנים לסרטים ולדברים המהירים להשתלט על חיינו ואולי קצת להרוס את הדמיון שלנו. אני גם שמחה שאני משתתפת בו ככותבת. הסיפורים הקצרים הם סוג של פסיפס".
"אצלנו אף אחד לא ניסה להסתיר את המוצא שלנו", הודתה, "מהרגע הראשון שפרצתי הבאתי את הוריי לטלוויזיה והחלטתי שבכל אלבום אני מקליטה שיר אחד בפרסית. שורשיי היו חלק מאוד נכבד מהאמן שאני, וזה גם מתבטא בטקסטים שאני כותבת. אצל הפרסים אין ציניות, הם הולכים עם הרגשות שלהם עד הסוף".
בסיום דבריה, שיתפה ריטה: "אני זוכרת בדיוק איפה כתבתי את הטקסטים שלי. בספר יש את השילוב בין טהרן לתל אביב, והוא נע על פני 90 שנה. אני מחכה שיום אחד כל הטמטום ייגמר, ושנוכל לנסוע לשם ולהכיר את האנשים האמיתיים, המנהיגות והשלטון קלקלו כל כך הרבה. נפתח שיח, קיבלתי כל כך הרבה תגובות ומסרים מהעם האיראני. אנחנו כאנשים פשוטים, כן יכולים ליצור קשר עם העם ".
עריכה: מיכל קדוש
