כמדי יום בשעה 14:00 בדיוק, שב דידי הררי אל עמדת המיקרופון ואולפן השידור, ועשה לנו קצת נחת על הלב, בצל כל ההתרחשויות חסרות התקדים בארץ ובעולם. אז קחו כמה דקות של כיף, פתחו את הרדיו, ותיהנו מאתנחתא נעימה. והפעם, בפתח התוכנית, ביקש המגיש האהוב להביא את סיפורו היוצא דופן של מי שהיה נחשב לגנב, אך הציל רבים - מוטי אשכנזי.
"קמתי הבוקר ויצא לי להתקל בסיפור שקרה היום, בדיוק היום לפני 25 שנה", אמר דידי בפתח דבריו, ושאל את חברו: "אתה זוכר מה קרה?". לאחר שהרון הרון הודה שלא, סיפר הררי: "השנה היא 1997, 20 ביוני 1997, יום קיץ חם, עם ישראל בים, חופי תל אביב מלאים אנשים כולל חוף ירושלים שהוא בתל אביב. לאורך החוף, חוץ מתיירים יש ילדים מבתי הספר בחופשה, מעבר לכל אלה מסתובב לו בחוף מוטי אשכנזי. מוטי אשכנזי לפי המשטרה הוא גנב ונרקומן, הוא מסתובב על החוף, הוא לא בא להשתזף, הוא בא לחפש מה אפשר לגנוב, מכל הבא ליד כדי לממן לך סמים או כל דבר אחר שאתה רוצה. פתאום, קולט מוטי תיק, תיק שיושב לבדו. מסתכל לראות האם הבן אדם נכנס למים, האם מישהו מדבר עם הגב לתיק והתיק שלו. מסתכל פעם, מסתכל שתיים, רואה שאין מישהו שיש לו בעלות על התיק".
עוד הוסיף: "מחליט אשכנזי לעשות מה שעושים גנבים, לעבור ליד התיק ולראות מה קורה. ואז, בנונשלנט, ברגע של אומץ, בשיא הטבעיות, הוא מתכופף, מרים את התיק, שם על הגב והולך. אף אחד לא רודף אחריו ומוטי מאושר. יש לו תיק, תכף הוא יראה מה הוא יכול למכור מתוכו, מה הוא יכול לקחת לעצמו. הוא נכנס לאחת הכניסות של איזה בניין, מסתכל בצד ופותח את התיק. למרות שהוא נרקומן, הוא מיד מ בין. בתוך התיק הוא רואה חבילה גדולה חומה, אליה מחוברים חוטים. הוא עושה אחד ועוד אחד ומבין שמה שיש לו בידיים זה מטען חבלה. התיק הזה הוא תיק שצכנראה הניח מחבל כדי לפוצץ את המשתזפים. הוא מזעיק את המשטרה, הם מגיעים מיד, לוקחים את התיק, חבלן מנטל את מה שבתיק, ואומרים למוטי 'סחטיין, עשית משהו טוב'".
"אני לא יודע מה עם מוטי, אני גם בכלל לא יודע כמה אנשים היו צריכים להיהרג באותו פיגוע. אבל כל אותם אנשים, שחיים כבר 25 שנה בזכותו של מוטי, כל אלה, צריכים להודות למוטי אשכנזי. כמו שהיקום תמיד אומר - בכל דבר רע יש גרעין טוב שצריך לתת לו צ'אנס", סיכם דידי.
עריכה: שני רומנו