פרשת שירין אבו עאקלה: "אף אחד לא יאמין לנו"
הפלסטינים מסרו לארה"ב את הכדור ממנו נהרגה עיתונאית אל-ג'זירה • אלוף במיל' גיורא איילנד, טען: "אני מטיל ספק על היכולת להגיע לאמת"
בעקבות חילופי האש בג'נין, שבמסגרתם נהרגה כתבת אל ג'זירה שירין אבו עאקלה, מזכיר המדינה של ארצות הברית אנתוני בלינקן לחץ על אבו מאזן שימסור את הכדור ממנו נהרגה עיתונאית אל-ג'זירה. זאת על להגיע לחקר האמת ולהבין מאיזו אש נהרגה. תשובתה של הרשות הפלסטינית צפויה להתקבל מחר (ב'). סביב ידיעה זו, אריה אלדד ובן כספית דנו על כך ב־103fm עם אלוף (במיל') גיורא איילנד, לשעבר ראש המועצה לביטחון לאומי, אשר הביע את דעתו בנושא.
"אני אגיד בחדות - זה לא ישנה משום שהנזק לכאורה שנוצר הוא נוצר לא על ידי הפלסטינים אלא על ידיד האמריקאים שבצורה שיש בה המון ציניות, שלא נאמר צביעות דיברו בסוג של התקוממות איך זה יכול להיות שעיתונאי נהרג", הכריז איילנד בפתח השיחה. "אם נבדוק כמה עיתונאים נהרגו מאש אמריקאית בעיראק ואפגניסטן, נראה סדר גודל גדול. לכן, הנזק הזה כבר נוצר".
עוד טען כי "אני ממש לא מומחה בתחום אבל נראה לי דיי מוזר כל העניין של הבדיקה עכשיו, הבדיקה תוכל להוכיח אם זה קליע שנורה מנשק של צה"ל, לא כל כך ברור לי איך אפשר יהיה להוכיח שדווקא הקליע הזה הרג אותה. יכול להיות שיש פה כל מיני בדיקות די אן איי וכו', אני דיי מפקפק ביכולת ואני גם מסכים שזה לא ישנה הרבה. אני חושב שמההתחלה האמירות הישראליות היו לא במקום. כי כשאנחנו לא בטוחים ממי נורה, צריך להגיד 'במצבים כאלו בתיאור של אותו שדה קרב המאוד אלים שהיה בג'נין עלולים להיפגע ונפגעים חפים מפשע'. אגב נפגעים גם לפעמים חיילי צה"ל מאש צה"ל ואני מניח שאף חייל לא הורג בכוונה את החברים שלו. זה חלק ממציאות אופיינית גם למקומות כאלה".
לאור אמירותיו, ציין אריה אלדד כי ישנם נשקים צה"ליים בנמצאים בידי הפלסטינים. האלוף (במיל') הסכים עם דבריו, ואמר: "תיאורטית אפשר למצוא לא רק אם זה נשק ישראלי או לא אלא למצוא את הנשק המדויק כי לכל נשק ספציפי יש חתימה מיוחדת שבבדיקות בליסטיות מאוד מתקדמות אפשר לדעת מאיזה נשק מסוים זה נורה. לכן את החלק הזה אני מניח שיהיה אפשר לבדוק אבל כפיש אמרתי אני מטיל ספק ביכולת להגיע לאמת ואני מניח שאף אחד לא יאמין לנו. האמריקאים יצרו פה דרמה שאנחנו קצת משלמים מחיר מיותר עליה".
"נסראללה מחפש תירוץ לבנוני פטריוטי"
בהמשך, התייחס ראש המועצה לביטחון לאומי לשעבר, לשלושת המל"טים הלבנוניים שהתקרבו למים הכלכליים של ישראל: "מבחינת נסראללה או חיזבאללה, הוא נמצא למעשה בין שני דברים - מצד אחד האיראניים ממנים אותו והוא מחויב להם ואמור לפעול לפי האינטרסים שלהם. ככל שהוא פועל יותר לפי האינטרסים שלהם, ובמיוחד במציאות כלכלית קשה בלבנון כן האוכלוסייה הלבנונית לרבות השיעית מתחילה לבקר אותו יותר יותר, דבר שהוא לא אוהב".
"לכן, נסראללה מחפש שנים תירוץ לבנוני פטריוטי במרכאות שהוא יוכל להגיד 'אני מגן על לבנון, אני נלחם נגד ישראל, אני מגן על האינטרסים של לבנון'. הוא מצא כבר לפני שנים שנושא הגז בים הוא נושא קלאסי ויצא כבר לפני שנים בהכרזות שישראל גונבת מיליארדים דולרים מהגז של לבנון ולכן גם נסראללה לא מאפשר לממשלת לבנון להסכים עם ישראל בתיווך אמריקאי על מיקום הגבול הימי. אין מחלוקת אמיתית בין ישראל ללבנון, אבל הגבול לא מוסכם כי חיזבאללה חייב לשמר תירוץ שישמע לבנוני פטריוטי אמיתי", הסביר.
על אי קביעת הגבול הימי בין לבנון לישראל, הדגיש איילנד כי "המחלוקת גם היום היא לא על האזור הזה. ישראל הציגה קו אחד, הלבנונים קו שני, גם לפי הקו הלבנוני כריש הוא מדרום לקו הלבנוני. אין שום תירוץ אמיתי לבנוני למה להתנכל לכריש, אבל כפי שאמרתי הטיעון הוא של חיזבאללה. מבחינת נסראללה יש גם סיבה נוספת שהוא מתנגד לסימון הגבול הימי, והיא סימן הגבול הימי אם יהיה בהסכם בין ישראל ללבנון הרי זה משהו תקדימי, אין כיום שום הסכם ישראלי לבנוני".
"הגבול היבשתי לא מוכר על ידי לבנון ולכן הסכם עם ישראל יש בו הרבה הכרה שחיזבאללה חושש מתהליך של נורמליזציה", הבהיר, והוסיף: "לכן הוא שם על העניין של הגז, ישראל גונבת מלבנון, וכאילו הדרך למנוע את המשבר הכלכלי בלבנון הוא 'אם אנחנו נהיה חזקים עם ישראל ונוודא שהגז נשאר אצלנו'. מבחינה אופרטיבית, אני מניח שאם המלטים היו לא חמושים, מה שהוא רצה זה סוג של מודיעין לאסוף על המקום ומצד שני הישג תעמולתי ולהגיד לא רק במילים אלא גם בתמונות וסרטים 'ככה ישראל גונבת את הגז שלנו' ולנסות לייצר לגיטימציה לפעולה שלו בעתיד. שמח שצה"ל היה מוכן היטב היטב, אולי גם היה לו מידע מוקדם".
"לחיזבאללה יש רקטות מדויקות שהן בפני עצמם דבר מאוד מטריד"
עוד התייחס לאפשרות למלחמה בגבול הצפוני ולאמצעי הלחימה הנמצאים ברשות חיזבאללה: "אכן חיזבאללה מעבר להרבה מאוד רקטות וטילים טיפשים, יש לו גם רקטות מדויקות שהן בפני עצמן דבר מאוד מטריד כי הן עלולות לפגוע בתשתית ישראלית חיונית, לאו דווקא בים. לחיזבאללה יש לצערנו הרבה מאוד מלטים כולל חמושים, ואם אנחנו נוסיף את האיראנים אז לאיראנים יש גם טילי שיוט בכמויות לא קטנות שיכולים לתקוף מטרות בישראל ולכן האיום הוא אמיתי. ביחס להגנה, חלק מהנושא של ספינות ההגנה, או ספינות שלכאורה הן חלק ממה שנקרא פרשת 3000, אמורות להיות מצוידות במערכות כפולות, גם מערכות נגד רקטות מדויקות, וגם במערכות מתקדמות מאוד של ברק 8".
לדבריו, "הטיל ברק 8 הוא כרגע הטיל הים ים הכי מתקדם בעולם, יש לו יכולות פנטסטיות להתמודד גם עם טילי שיוט. טוב שהוא כך, אבל בוא נאמר שהסכנה לאסדות מהסוג הזה נלקחה בחשבון בישראל ואני חושב שיש לנו מערכות טובות, אני מקווה שלא יעמדו במבחן ואם כן שנדע לסכל אותן גם בפעמים הבאות".
בסיום השיחה, הפנה איילנד את תשומת ליבם של המגישים לשאלה, שבעיניו חשובה יותר, בנוגע לאסדות הגז: "למה ההפקה של כריש צריכה להיות 100 ק"מ מהגבול הישראלי, זה מחייב להחזיק אסדה קבועה בעוד שאסדה של לוויתן היא 10 ק"מ מהחוץ, אזור שיותר קל להגן עליו. למעשה כמו הרבה דברים בישראל, יד ימין ויד שמאל לא היו מתואמות. מצד אחד ברור היה שאם משרד האנרגיה היה מתעקש שהאסדה הקבועה תהיה 10 ק"מ מהחוץ כמו לוויתן לא היה צורך לשמור אישית מה שנקרא בטווח 100 ק"מ מהחוף. מבחינה טכנית וודאי שיכל להיות אפשרי אבל זה דיון שכבכר מאוחר לעשות אותו".
עריכה: שני רומנו
