איך חווים בני הגיל השלישי את המעבר מהבית הפרטי החם והמלא בזכורונות, לבית האבות? המגשיה האהובה מרסל מוסרי, שיתפה בסיפור מצמרר שלא הותיר אף עין יבשה.
"כמה חודשים אחרי שנפטרה אשתי עדנה, הבנים כבר דיברו איתי על בית המלון חדש שנפתח לאנשי הגיל השלישי. רציתי לדעת אם הם צוחקים עלי וביקשתי שיקראו לילד בשמו - בית אבות. כצפוי, זה לא היה בית מלון. כבר בכניסה נתקלתי בבריכה הגדולה מהעלון. היא הייתה מכוסה עלים, חרקים גססו במים, נושמים את נשימתם האחרונה, וחלקי פלסטיק נחו סביבה. זה היה באוגוסט. היה חם, רותח. לא אמרתי מילה. שתקתי גם כשהעלו אותי לחדר והמנהלת קיבלה אותי בחיוך ובזר פרחים קטן. גם כשהכניסו אותי אל ביתי החדש, והבנתי שגודלו חצי מסלון ביתי, לא הוצאתי מילה. רק שאלתי איפה הקלסרים שלי", היא סיפרה.