פרשת ילדי תימן: ההתקדמות בזיהוי הגנטי
עו"ד נורית קורן שהובילה לפתיחת הקבר כמייצגת המשפחה בהתנדבות, סיפרה: "זאת ממש פריצת דרך טכנולוגית, אולי סוף סוף תיפתר התעלומה"
המעבדה הביולוגית במכון הלאומי לרפואה משפטית, הצליחה באופן תקדימי להפיק פרופיל גנטי מלא של שרידי המנוח שנלקחו בפתיחת קברו של הילד יוסף מלמד ז"ל בפרשת חטיפת ילדי תימן. ובכן, תוצאות הבדיקות נמסרו לבית המשפט ולנציגי המשפחה - וההשוואה הגנטית תתבצע לאחר קבלת דגימות מבני המשפחה. עו"ד נורית קורן, שהובילה לפתיחת הקבר כמייצגת המשפחה בהתנדבות, שיתפה בפרטים.
"לפי מה שדיברתי עם המכון לרפואה משפטית הבנתי שזה משהו עולמי שהם הצליחו להפיק את הרצף הגנטי של מי שטמון בתוך האדמה מהשרידים אחרי 73 שנה", הסבירה עו"ד קורן בפתח השיחה. "אני עובדת יחד עם עורך דין רמי צוברי ודורון רדעי, רמי פתח בשנת 97' עשרה קברים בסגולה ובהם נמצאו 22 שלדים ולא הצליחו להפיק די אן איי שקשר למשפחות. לא הייתה שום התאמה והם גם לא הצליחו להפיק. לכן, זו פריצת דרך מה שהיה טכנולוגית ועד כמה שידוע לי גם המכון בעקבות החוק שאני חוקקתי רכשו מכונה מסוימת שעוזרת להם בעבודה ביומיומית".
עוד טענה כי "אי אפשר להשליך מקבר אחד לאחר. אנחנו לא יודעים, כל מקרה לגופו, הכול תלוי איך נשמרו השרידים, איזה שרידים הגיעו שהיה ניתן להשיג מהם. שרידים מסוימים שהיו שבוע שעבר נשמרו כנראה קצת יותר טוב, אנחנו לא יודעים מה יקרה עכשיו. אבל כרגע מה שקורה, אנחנו קיבלנו חוות דעת, כרגע יש לנו מומחה מטעמנו שיבדוק את הרצף הגנטי, אחרי שהוא יבדוק המשפחה תתן את הרצף הגנטי שלה ותהיה השוואה. אנחנו בונים את האמון שלה משפחות יחד עם המכון לרפואה משפטית".
צמד המגישים ביקשו להדגיש כי "חייבים להשוות את זה לגורם מדרגה ראשונה", ועורכת הדין אישרה את אמירתם: "כן, זה מאוד חשוב. מהמשפחה עדיין חיה האמא שהיא אישה מבוגרת מאוד מעל 90 והיא כל הזמן בטוחה שהילד שלה חי מהסיבה הפשוטה - היא לא קברה אותו והיא קיבלה צו גיוס. הצו מאוד ערער אותה, היא מרגישה שהוא נמצא בחיים".
"עד שלא נעשה את הבדיקה וההתאמה אנחנו לא יודעים - אולי מדובר ביוסף"
בהמשך, סיפרה עו"ד קורן על תגובת המשפחה נוכח המידע החדש: "בהתרגשות עצומה. הם אמרו לי שאפילו עם דפיקות לב, שהנה שהצליחו ושאולי סוף סוף תפתר התעלומה אחרי 73 שנה".
"עד שלא נעשה את הבדיקה וההתאמה אנחנו לא יודעים", ציינה, והוסיפה: "יש סיכוי שיכול להיות שמדובר ביוסף, אבל האמא לא קיבלה אותו ליד ולא קברה אותו. אם זה נכון זה יסגור לפחות למשפחה אחת, אם זה לא נכון זה משאיר סימן שאלה גדול והרשויות יצטרכו לעשות עבודה ולתת תשובות. במרשם התושבים הוא עדיין מופיע וכתוב שהוא עזב ב־1963, אז לאן הוא עזב?"
בסיום השיחה, הבהירה עורכת הדין כי "הרבה אנשים עכשיו בגילאים של שנות ה-70, אנשים שנעלמו, מקבלים כרטיס תושב וותיק ובשנתיים האחרונות היה לנו 4 מערכות בחירות והם קיבלו הזמנה לבחור. זה מטלטל את המשפחה, האנשים האלה עדיין נמצאים במרשם התושבים. אין טעויות כאלה, מדובר פה קרוב ל־800 ילדים שאנחנו לא יודעים".
עריכה: שני רומנו
