"יש בעיה בהיצע לכמות הדירות מול הביקוש"
שר האוצר לשעבר אברהם (בייגה) שוחט על משבר הדיור: "זו בעיה שמשויכת לממשלת נתניהו" • על האינפלציה הגבוהה: "הממשלה צריכה להוריד את מחירי החשמל"
שיא האינפלציה מזה 14 שנים: השיעור הגיע ל־5.2 אחוזים ומחירי הדיור התייקרו בכ־18 אחוזים. לפני נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מדד המחירים לצרכן טיפס בחודש שעבר בלמעלה מאחוז ויוקר המחיה נראה ומורגש בכיס של כולנו. סביב המשבר בשוק הדיור, ועליית האינפלציה בן שוחח עם שר האוצר לשעבר אברהם (בייגה) שוחט, אשר התייחס לנושא.
"אני חושב שזה מעיד שהמשק מתפקד בצורה מאוד טובה", אמר שוחט בפתח השיחה כאשר התייחס לנתוני הצמיחה. "בסיכומו של דבר התקציב וחוק ההסדרים, המערכות הכלכליות, יותר חזקות מדיבורים באולפנים. הצמיחה היא טוב, זה לא הצמיחה, יש לנו את הצמיחה ברמה גבוהה מאוד, האבטלה ברמה נמוכה, העודף התקציבי והמון פרמטרים כלכליים מאוד חיוביים. יש גם בעיות, יש בעיה באינפלציה, במחירי הדיור, אפשר לדבר על זה אבל בגדול יש בהחלט במה להתפאר".
לדבריו, "כשאתה מדבר על נתוני המשק ורואה את הדברים יש במה להתגאות. הנדל"ן זה נושאת מטוסים, זה לא חסקה שאתה מזיז לכאן ולכאן בשנייה. בישראל, כדי לבנות דירה את צריך חמש שנים. יש סיבות מאוד ברורות מדוע עלו המחירים - תלוי בממשלות נתניהו שלא היה בהן תקציב, לא נעשתה תשתית, לא היה שיווק, וכאשר כל אותה צנרת שמוליכה לבניה לא התקיימה במשך 5 שנים התוצאה היא שבאופן מידיי יש בעיה בהיצע אל מול הביקוש".
עוד הדגיש בייגה כי "הבעיה משויכת כולה לממשלה נתניהו. הדבר השני זה הביקושים הגדולים שנובעים מכמה דברים, אני חושב שהנושא המרכזי נובע מהעובדה שהנפילות בשוק ההון הבריחו אנשים. אנשים מכוונים את הכסף שלהם אל הדירות מכיוון שהם מניחים שהתשואה שם יותר גבוה, בגלל המחסור ובמחסור יעלו המחירים. כשאתה מצד אחד נמוך מאוד בהיצע בגלל ממשלת נתניהו ומצד שני גבוה מאוד בביקושים בגלל מה שקורה בשוק ההון זה יוצר עליית מחירים".
"ממשלה יכולה לעשות כמה דברים, אבל היא לא יכולה לכרסם בבסיס ההכנסות שלה"
כאשר נשאל האם הממשלה עושה את הדברים הנכונים, השיב שוחט: "הם העלו את השיווק והשנה שיווקו 100 אלף יחידות דיור, קרקעות. שיווקו בפעם הראשונה אחרי 4 שנים 100 אלף יחידות, זה מגדיל את ההיצע אבל זה לוקח 4־3 שנים שתראה את זה".
"המדינה צריכה לוותר על מיסים", הכריז כספית. שוחט התייחס לאמירתו, וטען: "קודם כל, הנושא של האינפלציה, היא תופעה עולמית שנובעת מתהליכים עולמיים, חלקם בגלל הזרמות עתק בכל העולם במשך שנתיים בגלל הקורונה שיצרו ביקושים לסחורות, ומצד שני פגיעה בתהליכי הייצור. ושוב אנחנו נפגשים בפער הזה שמוביל לעליית מחירים. ממשלה יכולה לעשות כמה דברים, אבל היא לא יכולה לבוא ולכרסם בבסיס ההכנסות שלה מתוך הנחה שישנו עודף. מה היא כן יכולה לעשות? היא הורידה חלק מהמיסוי על הדלק, ולהוריד את המיסוי על הדלקים או מחירי החשמל זה דבר שאפשר וצריך לעשות אותו במינון מתאים".
"היום אנחנו נמצאים במצב שמחירי הדלק בישראל נמוכים מרוב אירופה. מצד שני, מה שכן הייתי עושה, יש עדיין לאוכלוסיות שנפגעות במיוחד כי בתהליך של אינפלציה מי שנהנה זה מי שיש לו נכסים פיננסים, מי שנדפק זה החלשים, הם משלמים ריבית יותר גדולה", הדגיש.
עריכה: שני רומנו
