האם אנחנו בדרכו להסכם גרעין חתום? גולן יוכפז וענת דוידוב דנו על הנושא ב־103fm עם האלוף (מיל') תמיר הימן, מנהל המכון למחקר ביטחון לאומי INSS, אשר התייחס למתיחות בין שני הצדדים.
בפתח השיחה, ציין הימן כי "ככל הנראה שלושת הנושאים שעמדו בפני השגת ההסכם עומדים בפני פיתרון, זה עדיין לא אומר שאנחנו לפני חתימת הה סכם. את כל החבילה השלמה יצטרכו להביא למנהיג איראן, הוא צריך לשקול את הדברים אחרי שבפעם הקודמת לתפיסתו רימו אותו ובעצם המערב נסוג מההסכם והשאיר אותו ללא כלום".
עוד התייחס להשפעת נקודה זו על ישראל, ואמר: "הכול צריך לבדוק בהשוואה למצב הנוכחי המאוד מורכן ומסכון שאנחנו נמצאים. זו שאלה יחסית, ההסכם לא ייחתם היום, הוא הסכם רע יותר מ־2015. ועדיין, כשאתה משווה את ההסכם הרע אל מציאות של תוכנית גרעין מתפתחת עם מרכיבים חסרי תקדים שבעבר הוגדרו כקו אדום לפני תקיפה, אז צריך לעשות את ההשוואה ואז לקבוע טוב או לא טוב".
"ההסכם הזה תמיד היה גלגול לאחור של היכולות הגרעיניות, עצירה לש תוכנית הגרעין, היעדר אישור למתן פצצות גרעין כמו שפורסם בטעות בסוף השבוע הזה. אין בהסכם הזה שום אישור כזה או אחר לאיראן לייצר פצצת גרעין, נהפוכו - הוא מרסן את התוכנית. בתמורה יש הקלה בסנקציות, סנקציות מסוגים שונים ש איראן נתונה בהן שרוצה יישארו. אבל סנקציות מתוכן שקשורות בהסכם הגרעין יוסרו. אם הזמן לא היה חולף בחודשים האחרונים מצבנו היה טוב יותר מהנוכחי", הדגיש.
באשר לאי הזכרת הדרישה בנוגע למשמרות המהפכה, הבהיר הימן כי "סוגיית משמרות המהפכה זה דבר חשוב כי משמרות המהפכה הן באמת ארגון טרור, זה חשוב, זה סימלי יותר ממהותי כי תמיד היו סנקציות על שממרות ההפכה. נושא התיקים הפתוחים, זה לא בידי ארה"ב, זה עניין של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית, רק היא תחליט אם היא תסגור את התקיים. מה שנותר זה לעסוק בפרטים הטכניים של מה שנקרא ההפעלה האוטומטית והפריצה האוטומטית. כדי שהאירנים יסכימו הם צריכים לוודא שנשיא אמריקאי עתידי לא ייסוג בשנית, הם רוצים ערבויות כלכליות ופוליטיות".
"ערבויות פוליטיות הנשיא האמריקני לא יכול לתת. ניתן לעשות סוג של ביטחונות כלכלים שלו ארה"ב תיסוג מישהו יגבה את החברות האלה למשך שנה שנה וחצי. אבל הנושא השלישי מורכב יותר - האיראנים רוצים לייצר מצב של אם תיסוג בעתיד ארה"ב הם מיד יוכלו לחזור למצב הנוכחי ולהאיץ את תוכנית הגרעין שלהם", הוסיף.
לאור דבריו, ביקשו צמד המגישים לחדד את הנושא, ושאלו: "אם טראמפ חוזר הם רוצים להחזיר את המצב לעכשיו?". הימן השיב כי "בדיוק. שיהיה להם תשתית ויכולות שניתן מהר מאוד בתוך חודשים ספורים להגיע למצב הנוכחי לא כמו שלקח להם שנתיים וחצי בפעם הקודמת. אני חושב שיש כאן טיעון מאוד טוב ישראלי ויש כאן התקפלות אמריקאית דיי משמעותית. יש כתאן סיכוי לומר להם 'הגענו לאן שהגענו אתבל להשאיר אורניום מועשר בתוך איראן זה דבר בלתי נסבל'. להשאיר את מצב התאתרים כפי שהוא עכשיו זה מצב שבכל רגע נתון האיראנים מיד יאיצו. ראוי ונכון לשבת ולדבר".
"מי רוצה יותר את ההסכם? איראן או ארה"ב?", תהתה דוידוב, והימן הכריז: "שני הצדדים לאחר שהם יחתמו יסבירו שהם השיגו את כל תאוותם ובעניין הזה יש כאן זהות. גם ארה"ב הייתה שמחה שזה יהיה מאחוריה אבל יודעת שפשרות נרחבות עלולות להשפיע על בחירות האמצע בנובמבר. פוליטיקאים מבינים פוליטיקאים. אנשים שנמצאים בתוך מערכת בחירות לא צריך שאני אסביר להם את המורכבות של קמפיין פוליטי".
בסיום השיחה, התייחס הימן לאפשרות כי ידחו את חתימת ההסכם עד אחרי נובמבר: "לא ברמה שזה עלול להשפיע על עצם קיום ההסכם בכלל. מבינים את המציאות הפוליטית אבל יש עניין רחב יותר - להתחיל לעסוק בדבר המשמעותי יותר מבחינתם שזה סין, רוסיה וכל מה שקורה. יש דברים חשובים מזה".
עריכה: שני רומנו