"אם לא הייתי קמה 2 שניות לפני, היה אסון"
יהודית סימנטוב, עדת ראייה לתאונת העבודה הקשה בטירת הכרמל, המתגוררת בסמוך לאתר הבנייה: "שמעתי רחשים מוזרים, הכל רעד לי - ניצלתי"
תאונה קשה באתר בנייה: שני בני אדם נהרגו היום (א'), חסן ודיאב ותד בני 29 ו־21, לאחר שנפלה עליהם מעלית משא מהקומה ה־12 באתר בנייה ברחוב השחרור בטירת הכרמל. יהודית סימנטוב, עדת ראייה לתאונה המחרידה, סיפרה על שהתרחש.
"הבוקר, כמו כל בוקר, אני יוצאת לשתות את הקפה שלי, לעשן סיגריה בפינה, יש לי פינת ישיבה עם שולחן", סיפרה סימנטוב בפתח השיחה. "הגדר צמודה לשביל שמחבר בין הגדר שלי לבניינים שנבנים. המכולה הזאת צמודה אליי גם, מאוד קרובה. אני לא יודעת בדיוק להגיד איך זה קרה, כי אני לא חוקרת, אבל אני כן יודעת להגיד שישבתי, הייתי בשיחה עם הבת שלי, ותוך כדי השיחה, ואז אני אומרת לה 'רותם, אני שומעת רחשים מוזרים. ואו כאילו עומד לקרות משהו, הכול פה רועד לי'. אנחנו מדברים עוד לפני שהמעלית נפלה על המכולה".
עוד ציינה כי "יש פה פשוט חורבה. חצי מהגובה נפל לתוך הבית שלי, לתוך הגינה. זה היה קרוב אליי, מטר וחצי, אבל במטר וחצי גם כשזה קרה, עפו חפצים, עפו קרמיקות מהקיר שיש לי פה על הכסא שישבתי. אם לא הייתי קמה שניות לפני כן אז זה היה אסון".
לדבריה, חברת הקבלן שהיה אחראי על אתר הבניה בו אירעה התאונה היא עמרם אברהם, אך טרם התקבלה תגובה.
"עד עכשיו היו פה כל מיני חוקרים של מעליות"
בנוסף, שיחזרה סימנטוב את הרגעים שניות לפני האירוע: "זזתי שלושה צעדים קדימה ופתאום נשמע בום, רסיסים עפו עליי, זה לא היה משהו רציני, כנראה פירורים כאלו שעפו עליי, ולא הבנתי את גודל האסון משום שנכנסתי לחרדה, התחלתי לרעוד. יצאתי החוצה, ויש לי גינה גדולה, אני יוצאת ממנה, מגיעה לכיוון המדרגות וצועקת לבעלי 'תצא, שלא תיפול המעלית'. לא הבנתי מה נפל, לא ראיתי, רק אחרי כמה דקות הלכנו לראות את האסון ואז הבנתי שזה בכלל אצלי. ממש ניצלתי. מתחת לכסא שלי היו תפילין, אני לא הרמתי משום מה, כמה ימים, זה לא הציק לי שזה היה שם".
"החיים חזרו למסלולם?", תהו צמד המגישים, וסימנטוב השיבה: "לא עובדים באתר, עד עכשיו היו פה כל מיני חוקרים של מעליות, זה מה שהבנתי, חלק מהם נכנסו גם לגינה שלי. משום מה ששאלתי כל מיני שאלות מה קורה פה, נשאר הכול פה חורבה, הם לא ידעו לענות לי אבל היה פה חוקר לה"ב 433. גם ככה זה היה מאוד מפחיד כי אנחנו מאוד צמודים לבניין. הם עשו פה מעבר כזה, בושה וחרפה, שמו גג כמו שיש לי פה רעפים קטן, מפלסטיק, עם עמודים מכמה ברזלים".
עריכה: שני רומנו
