"ההסכם ייחתם - לישראל יהיה משקל קטן"
אלוף (מיל') עמוס ידלין לקראת החתימה על הסכם הגרעין: "איראן לא תפסיק להעשיר אורניום" • על הסכם הגבול הימי עם לבנון: "רואה לחצים על נסראללה"
בעת הקרובה, צפוי להיחתם הסכם הגרעין האיראני, מהלך שעתיד להשפיע רבות על המציאות הביטחונית במדינה. האם האמריקנים יבואו לקראתנו בהסכם הצפוי, או שמא ישנה סיבה לדאגה? אלוף (מיל') עמוס ידלין, בכיר באוניברסיטת הווארד וראש אמ"ן לשעבר, התייחס לדברים.
בפתח השיחה, התייחס האלוף (במיל') ידלין להסכם הגרעין מול איראן ולשאלה האם הוא ייחתם: "יש רק איש אחד בעולם שיודע אם זה ייחתם או לא, זה לא תלוי בביידן, מקרון, פוטין ואפילו לא ביאיר לפיד. המנהיג העליון האיראני עוד לא החליט אם יחתום או לא, יש לו צוות שמצליח לחלץ עוד ועוד הישגים. מולם יושב צוות שלהוט לחתום. אני אגיד 51־49 זה ייחתם כי שני הצדדים מאוד רוצים לחתום על ההסכם. האמריקאים רוצים להוריד את העניין האיראני מהשולחן, יש להם בעיות יותר קשות, והאיראנים זקוקים מאוד לכסף שיגיע עם הסרת הסנקציות".
עוד טען כי "הם לא יפסיקו להעשיר אורניום אבל את האורניום שהם העשירו מאז שטראמפ יצא, הם יוציאו לרוסיה. אבל אני רוצה להגיד, הבעיה היא לא האם לחזור להסכם או לא, שתי האפשרויות לישראל מאוד בעייתיות. השאלה מה אנחנו עושים כדי לגדר ולהקטין את הסיכונים או של החזרה להסכם או אי החזרה. אף אחד לא בדיוק שואל אותנו. בארה"ב יש הרגשנה שמי שאשם ביציאה מההסכם זה אנחנו, האיום באופציה צבאית שהיה מאוד יעיל ב־2010, 2012, נחלש, ולכן השיקולים בסוף יהיו אמריקאים־איראנים ולישראל יהיה משקל מאוד קטן".
"צריכים לתאם עם האמריקאים תוכנית אסטרטגית מבצעית"
באשר לאמירה כי אמנם ההסכם הוא לא טוב אבל הוא הכי פחות גרוע מהאופציות הרלוונטיות, הדגיש ידלין כי "בעיניי מאוד חשוב באיזה תנאים חוזרים או לא להסכם אל מולה אמריקאים. אני מ־2015 מציע שבמקום לצעוק נגד ההסכם שהוא לא חלק ממנו. אנחנו צריכים לתאם עם האמריקאים תוכנית אסטרטגית מבצעית מה קורה כדי להצדיק את אותו יעד שארבעה נשיאים אמריקאים תמכו ותומכים בו - כולם אומרים שלאיראן לא יהיה נשק גרעיני. בואו נעשה תוכנית מה צריך לעשות אם האיראנים לא חוזרים להסכם, אם הם חוזרים ואין הסכם ארוך ומהודק, מה הקו האדום שבו פועלים, מי פועל, איך דואגים שאיראן לא תשתמש בכספים לטרור אזורי. זה הוחמץ מתוך התנגדות להסכם. אני לא אוהב אותו אבל אני חושב שהיה אפשר ללכת בגישה אחרת לגמרי".
"מה שטוב ליהודים זה שיהיו שתי אסדות קידוח, אחת ישראלית ואחת לבנונית. כיוון שיהיו שתיים כולם יבינו שצריך לשמור אותן ולא לפגוע בהן", הכריז, והסביר: "לחיזבאללה יש המון מימדים, מימד לבנוני, שיעי, ערבי, ממדים של עדה הנלחמת על מקומה. כאשר יש שם מאזן הרתעה זה גם יהיה טוב לשני העמים שזקוקים למשאבים האלה. הלבנונים בפשיטת רגל, אצלנו זה עוד מרכיב בעוצמתנו הכלכלית".
לדבריו, "מה שמדאיג אותי זה שאני רואה אצל נסראללה דברים שלא ראיתי ב־15 השנים האחרונות. האיש מתחיל להתבטא בצורה שיכולה להוביל שהוא יעשה את אותה טעות ב־2006 - לחשוב שהוא יכול לשחק עם ישראל, שהוא יכול לעשות משהו שהוא מוגבל ויכול לגרום לנו להסלים מולו, לפגוע ביכולות שאנחנו מאוד רוצים לפגוע בהן כמו הטילים המדוייקים, וזה ייגמר במלחמה שאף אחד לא רצה אותה. אני רואה אצל נסראללה לחצים גם מהאיראנים לנקום בישראל על המעשים המיוחסים לנו וגם אפקט שיש לו יכולות - יש לו כוח. שני הדברים האלה יכולים להוביל אותו לעשות שגיאה ומזה אנחנו צריכים מאוד להיזהר, ואם הוא עושה את השגיאה לעשות מה שאנחנו צריכים לעשות כדי להשיג אולי עוד 15 שנים של הרתעה שהולכת ונשחקת, כי להרתעה יש תמיד תאריך תפוגה".
"האמריקאים מאוד רגישים לטרור"
בסיום השיחה, התייחס ידלין לדו"ח ה־CIA שלפיו לא נמצאו הוכחות שהארגונים הפלסטיניים הינם ארגוני טרור: "אני סומך על השב"כ שהוציא את הנתונים שה־CIA אולי לא יכול להגיע אליהם. אני שואל את עצמי מדוע לא חלקנו את הידע. בסה"כ אנחנו ארגונים שעובדים יחד. האמריקאים מאוד רגישים לטרור, איפה שיש טרור ברור כמו אל קאידה, דעא"ש או הג'יהאד, ראינו את התמיכה שלהם בכל המצבעים נגד הטרור בעזה. במקום שזה ארגונים שמציגים את עצמם כארגונים לזכויות אדם האמריקאים, במיוחד ממשלים דמוקרטיים, מאוד רגישים לזה. לכן השאלה מהו המידע שגרם לישראל להכריז עליהם כארגוני טרור ומדוע המידע מפורש אחרת על ידי ה־CIA".
עריכה: שני רומנו
