"צריך להתאים את מערכת החינוך לעידן המודרני"
מנכ"ל משרד החינוך לשעבר שמואל אבואב על המשבר במערכת: "צריך לגמור עכשיו את סלע המחלוקת סביב המורים הוותיקים וקודם כל לפתוח את השנה"
ביום חמישי הקרוב אמורה שנת הלימודים להיפתח כיאה ל־1 בספטמבר. יחד עם זאת, נראה כי המגעים בין ארגוני המורים למשרד האוצר לא מתקמים לכדי הבנות וייתכן כי אף תהיה שביתה. מנכ"ל משרד החינוך לשעבר שמואל אבואב שוחח עם אריה אלדד ורון קופמן ב־103fm והתייחס לדברים.
בפתח השיחה, טען אבואב כי "אני מעריך שההסכם יסתכם באופן הבא: מורה מתחיל יקבל 9 אלף, מנהל מתחיל - 20 אלף, הוותיקים יותר - 27 אלף. כל מי שיקח על עצמו תפקיד נוסף יקבל לחודש תוספת של בין 600 ל־1,000 ש"ח. מורה וותיק הפשרה שתסגר זה בין 400 ש"ח שהאוצר רוצה לבין הרצון של ההסתדרות סביב האלף ש"ח. זה יוסיף כמיליארד ש"ח מעבר למה שהאוצר מתכנן. נגיד שההסתדרות תחתום על 3 שנים וחייבים להם על 3 שנים של העבר, לכן גודל התקציב שיש הוא כ־4 מיליארד וחסר 800 מיליון. איך יביאו את הכסף? יביאו את זה לממשלה ויגידו 'אנחנו מחייבים את הכסף התוספתי מתקציב המדינה, החלק היחסי ינתן עכשיו עד גמר השנה בכדי שהיועמ"שית לא תתנגד למסגרת תקציבית בזמן בחירות'".
לדבריו, "גם אם עכשיו יעלו רעיונות כמו שכר דיפרנציאלי, הסכם אישי, פדיית ימי חופש וכל אותם דברים שצריך לשנות במערכת, תבוא היועמ"שית ותגיד שבזמן בחירות יש כללים. לכן צריך לגמור עכשיו את סלע המחלוקת סביב הוותיקים וקודם כל לפתוח את השנה. מיד שתוקם ממשלה חדשה, ייגשו למהלך הגדול שצריך לעשות - לשנות את מערכת החינוך כמותאמת לעידן המודרני. הבית ספר העתידי יהיה בנוי בזירה אחת של לימודים, זירה שנייה מעין מתנ"ס שיש בו חוגים והעשרה, והזירה השלישית זה מעין תנועת נוער, הילדים יצאו למשימות חברתיות ובית הספר ירכז בתוכו 3 מרכיבים - גם לימודי, פעילות העשרה וגם יצאו למשימות חברתיות, הם בעצמם יוצאים לפעילות".
"הפיקוח מאשר למדינה להוציא לפועל את החוקים שלה"
בהמשך השיחה, תהו צמד המגישים כמה עובדים ישנם במשרד החינוך, ואילו אבואב פירט: "יש בערך כ־2,500 עובדים במערכת. כאשר יש למעלה מ־200 אלף מורים ו־2 וחצי מיליון תלמידים. בערך 80 אלף כיתות ו־25 אלף גני ילדים. זה היקף המערכת".
לאור הנתונים שאל קופמן האם צריך את כל זה, לשעבר מנכ"ל משרד החינוך הודה: "אפשר לייעל את עבודת המטה, על זה אין וויכוח, השאלה אם צריך בקרה? צריך מאוד. מעבירים עכשיו את כל המעונות למשרד החינוך ואתם רואים מה קורה בהיעדר פיקוח. לכן חייבים לשמור על סטנדרטים של אנשים שמתקבלים ומה הרמה. הפיקוח מאפשר למדינה להוציא לפועל את החוקים שלה".
בנוסף, התייחס אבואב לסוגיית פיטורי המורים, אשר יש הטוענים כי זה בלתי אפשרי: "הייתי פעמיים מנכ"ל משרד החינוך, בפעם הראשונה היה מאוד קשה להוציא מורים ובפעם השנייה הדברים השתנו. מורה שהוא לא טוב ההורים והילדים מוציאים לו את הנשמה, הוא לא רוצה להישאר בבית ספר. מי שלא טוב היום הרבה יותר קל להוציא אותו. גם ארגוני המורים, אם הם נלחמים זאת מלחמה סרק, יקח זמן אבל הוא ייצא מהמערכת".
עוד הגיב לדבריו של רן ארז, יו"ר ארגון המורים העל יסודיים, שסיפר הבוקר (ב') כי שלח את אבואב לגשר בינו לבין יפה בן דויד, מזכ"לית הסתדרות המורים: "אני עשיתי מאמץ גדול בשונה מאחרים. ככל שיש פירוד ויריבות בין הארגונים זה יותר קל לשלוט על מהלכים. עשיתי ניסיון גדול כדי להוביל מהלכים משותפים, צריך ליצור פה מהלכים גדולים של אופן הכשרת המורים, דרכי ההוראה, וצריך אתכם כשותפים בכל המהלך הגדול. כל אחד בנפרד הצלחתי לשכנע אבל לחבר ביחד היה קשה. אני חושב שחשוב לחבר בין ארגוני המורים, קשה לאוצר, למשרד החינוך, אבל זה נכון".
"הגדולים לא צריכים עוד ימי למידה - הקטנים צריכים כי אין השגחה"
בסיום השיחה, הביע אבואב את דעתו בנוגע לסנכרון ימי החופשה של הצוותים החינוכיים לצד ימי החופשה של המשק: "הבעיה המרכזית של החופשים זה אצל הילדים הקטנים. הבוגרים כבר לא צריכים שנוסיף להם עוד ימים. לכן ההצעה הייתה שבכל חופשת חנוכה, בכל חופשת פסח ובכל חופשת קיץ, 20 ימים במהלך המצטבר בתי הספר והגנים יפעלו כמו כל ימות השנה. זה היה עולה לאוצר כ־800 מיליון ש"ח לעומת פדיון, זה היה עולה 3 מיליארד ש"ח. לכן זה מה שצריך לעשות. האוצר מקבל את זה, אבל אומרים שזה יהיה על חשבון הכסף של המו"מ. באים ארגוני המורים ואומרים 'מה פתאום'".
"הגדולים לא צריכים עוד ימי למידה, הקטנים צריכים כי אין השגחה, אין מסגרת. לכן צריך להפעיל את בתי הספר בחגים", סיכם.
עריכה: שני רומנו
