קצין צה"ל סגן מפקד פלס"ר נח"ל רס"ן בר פלח ז"ל נהרג הלילה (בין שלישי לרביעי) מירי מחבלים ליד ג'נין. רפי ימין, חברו של פלח, סיפר עליו.
רפי הכיר אותו כשבר היה בן 11. על כך סיפר: "אני הייתי מנהל תחום נוער בשכונות הרצף בנתניה. בר, בתור ילד, גדל בעמידר. כשהייתי מדריך נוער הוא היה מסתובב לי בין הרגליים, אז איפה שהוא, היה יצא לי לחנוך אותו שנים", סיפר.
ימין המשיך וסיפר: "עם השנים, הוא הצטרף לקורס מדריכים צעירים ולאחר מכן הוא היה מדריך של קבוצות".
ימין גם הוסיף כי הוא חשף את פלח לעולם הגלישה. "עשיתי קורס לנוער של גלישה והוא גלש עד יומו האחרון, היה איש ים", הסביר, וציין: "הייתי כמו אח גדול, מנטור, לא יודע איך להסביר, לא יודע את ההגדרה המדויקת אבל בר נכנס לי ללב בתור נער והיינו בקשר עד יומו האחרון".
כאשר נשאל על השכונות בהן גדל פלח, אמר: "שכונות שלצערי מרבית האוכלוסייה קשת יום, אבל בר לקח את כל המצב הזה ב־10 אצבעות ועשה מהלימון לימונדה, היה הטופ של הטופ. אין דברים כאלה. אם עשה משהו, ידעת שהוא יהיה הכי טוב בו".
עוד אמר: "לוויתי אותו כשהוא התגייס, הוא התייעץ איתי ללכת אם לקרבי או לא. אני הייתי לוחם ואמרתי לו שאין כמו החוויה", אך שיתף כי בעקבות מותו של חברו הטוב, "קיבלתי כזאת סוג של סטירה ואמרתי 'יואו למה התערבתי בדברים כאלה, למה באת ואמרתם להם ללכת ליחידות קרביות?'"
בהמשך, סיפר על הקשר האישי: "הוא הלך לקצינים, ולפני שלושה שבועות - חודש ישבנו, שתינו בירה, והוא סיפר לי שהוא היה בארצות הברית מטעם הצבא וכל מיני דברים כאלה שאני לא יודע אם מותר לפרסם אותם. אני המלצתי לו לצערי להמשיך בקבע כי לא קל היום בחוץ, אני יודע מה קורה לחבר'ה צעירים שיוצאים מהצבא - כולם מחפשים את עצמם. אבל בר היה מצליח בכל מקום שהוא היה הולך, אני מאמין שאם הוא היה חי וממשיך בדרכו, הוא היה מגיע הכי רחוק שאפשר".
לדברי ימין, "הוא היה מלח הארץ אמיתי. זה לוחם ביחידה קרבית, בסיירות. לדוגמה, בשנה שעברה הוא ארגן ערב ראש השנה לניצולי שואה. בין כל הלחץ שיש לו, לימודים, צבא והכול - ערב לניצולי שואה, הוא מהאנשים שישנו שעתיים בלילה".
ימין גילה כי "הוא אהב את האקשן, הוא היה חי את זה. ציוני אמיתי שאהב את הצבא את השירות. היה גאווה של המשפחה. אני פה מחוץ לבית של המשפחה, והמון חברים פה", והוסיף: "פתאום אתה שומע את הסיפורים של החבר'ה מהצבא ואתה אומר איפה שהוא לא היה הוא תמיד בלט בטופ".
עריכה: נויה חסון