"זאת לא קלישאה - כלב הוא חברו הטוב ביותר של האדם"
כאשר התבקש דידי הררי לבחור את איש השנה שלו, החליט שזו ההזדמנות להודות לכלב הימ"מ שקיפח את חייו כשהגן על חיילי צה"ל בשכם • אנשי השנה תשפ"ב
רבים מאנשי 103fm וכתבי 'וואלה' בחרו לאנשי השנה שלהם דמויות בולטות מעולמות האקטואליה, הפוליטיקה, התרבות והספורט. הבחירה המפתיעה מכולן, לדעתנו וגם לדעתו של ניסים משעל, הייתה זו של דידי הררי, המוכר כמגיש שעושה למאזינים רבים אתנחתה מהמציאות שבחוץ. המגיש האהוב, שפוגש אותנו מדי צהריים, בחר לשים את הזרקור על כלב הימ"מ זילי, שקיפח את חייו כאשר הגן על חיילי צה"ל במהלך פעולה בשכם. בשיחה עם ניסים משעל בסדרת סיכום שנה 103fm ביקש הררי להזכיר שבין ימין לשמאל, ישנם ערכים שאולי קצת שכחנו.
תחילה חזר לבחירתו בשנה שעברה שהייתה אשתו מירית ז"ל. "היא עדיין נשארת אשת השנה שלי כל השנה, אבל הפעם איש השנה שלי הוא לא איש - הוא כלב", הודה הררי, וביקש לקחת את משעל חודשים ספורים אחורה לסיפור שקרע לו את הלב: "זה לא סוד שאני אוהב בעלי חיים אבל זה לא הנושא בכלל. כלב הימ"מ זילי, הכלב הלוחם שנהרג בשכם כשהייתה פעילות לתפוס מחבל שעשה כמה וכמה אירועים נוראיים, כלב מבצעי שעבר כמה וכמה מבצעים, זינק אל מול כדורים שורקים ונהרג בקרב הזה".
לדבריו, "הסיפור הגדול יותר הוא אותם לוחמים שתחת אש לא היו מוכנים להשאיר אותו, וחילצו את גופתו של זילי הכלב, הביאו אותו לקבורה ביחידה וחלקו לו כבוד גדול".
עוד הכריז הררי כי "הכלב הזה הוא לוחם לכל דבר, לוחם על ארבע שרץ אל מול האש, בהרבה מקרים מציל חיים של חיילים אחרים והוא עושה את זה מתוך נאמנות מוחלטת לחייל שהוא צמוד אליו. נאמנות שלא מעניין אותו שום דבר, הוא עושה את זה".
דידי המשיך ואמר: "הייתה תמונה של זיו קורן בזמן הקבורה של זילי, תמונה קורעת. הלוחם הצמוד לכלב מניח אותו בקבר, ביחידה, וכמו שאמרתי, הכלב הזה הוא לוחם לכל דבר עם נאמנות מטורפת לחייל שצמוד אליו, עם יחסים שלא מביישים את אותו מושג - רעות מהדרגה הגבוהה ביותר שאנחנו מכירים".
עבור דידי, הכלב זיגי מסמל הרבה יותר מאשר כלב לוחם בימ"מ. "כשאני רואה את ההקרבה הזו של כלב כמו זילי שרץ קדימה, במקום חייל או מישהו אחר שהיה אמור לחטוף את הכדורים האלה, אני חושב שבאמת צריך לחלוק כבוד אמיתי לכלב כזה, כלב לוחם. הרבה פעמים לוקחים כלבים כאלה - שיוצאים מהימ"מ לפנסיה שלהם - לכל מיני מפעלים כדי להיות כלבים שומרים, ובגרותם מביישת אולי את מה שהם עשו במשך כל השנים. אני באמת חושב שכלב כזה צריך לאמץ אותו, לתת לו להתבגר בכבוד ובנחת אחרי שירות כזה קרבי, כמו כל חייל אחר. בסופו של דבר זאת לא קלישאה - כלב הוא החבר הטוב ביותר של האדם".
בהמשך הודה הררי כי הנאמנות שגוברת על הכול היא הדבר שאותו הכי הרשים. "אותה רעות לאותו חייל שמפעיל אותו, היא מעבר לכל דבר כנראה שאנחנו מסוגלים להבין. אותו כלב, זילי, בזמנו תפס גם את המחבל שרצח בחורה בשם אורי, הוא איתר אותו בתוך בניין, ישב עליו, לא נתן לו לזוז ונבח עד שהמפעיל שלו הגיע. אותו מחבל רעד מפחד ממנו. הוא בעיניי סמל לכל מה שאנחנו עוברים במדינה הזו, אותו סמל לרעות".
"היחסים המיוחדים האלה בין החיילים לכלבים, בין הדרך של אותם חיילים בימ"מ להביא אותו לקבורה, לוודא שהכלב יקבל את הכבוד המגיע לו, זה מלמד אותנו על החיים שלנו כאן", אמר, והסביר: "לפעמים בתוך הכאוס של הכעס שיש לנו אחד על השני, של הקיטוב שיש לנו בתוך המדינה, של הניסיון לעשות פה הפרד ומשול בין אוכלוסיות, תעצרו - תראו מה זאת חברות אמיתית, תראו מה זה כשמישהו מוכן להקריב את חייו למען מישהו אחר. אותו משפט קטן שבו כל התורה שלנו עומדת עליה. לכן, מדי פעם שווה לעצור ולתת כבוד לדבר כזה, כמו זילי".
לסיום, שיתף המגיש כי זה אכן אחד הסיפורים שהותירו בו חותם: "ללמוד ממנו קצת יותר לעומק על יחסים בין אנשים, בין מי שחי פה במדינה. לעצור את הטירוף המשתולל שלנו ולשים לב קצת, איך אפשר להתנהג אחרת".
עריכה: שני רומנו
