מהפכה באיראן? "אי אפשר לדעת כמה הרוגים יש"
באבק יצחקי, כתב 'איראן אינטרנשיונל', על הסלמת מהומות החיג'אב במדינה • טען: "בכל ההפגנות הקודמות לא ראינו כזה אומץ - זה כנראה מייאוש"
בימים אלה נמשכות המחאות האלימות ברחבי איראן שזכו לשם 'מהומות החיג'אב', זאת בעקבות מותה של הסטודנטית מהסא אמיני לאחר שנעצרה על ידי משטרת המוסר בטענה שלא "עטתה את החיג'אב כראוי". נכון לדיווחים המגיעים מן המקום, 76 מפגינים ושוטרים נהרגו בחילופי המהלומות. באבק יצחקי, כתב 'איראן אינטרנשיונל', הביא פרטים נוספים על הפרשה.
בפתח השיחה, סיפר יצחקי על חוסר התקשורת עם המשפחה והחברים שנותרו באיראן: "לצערי יש שעות מסוימות שבכלל אין אינטרנט ויש שעות שהאינטרנט לא כל כך טוב. בטלפון לא מתקשרים מתוך ישראל. בדרך כלל עושים את זה דרך אינטרנט כדי לא לעלות על העקבות של זה. למשל מאתמול אחרי הצהריים עד היום בכלל לא היה אינטרנט באיראן. אני עוקב אחרי זה יום יום אולי דקה דקה, ואני רואה איזה דיכוי אלים עובר על העם האיראני, על הצעירים ובמיוחד צעירות. אי אפשר לדעת כמה הרוגים יש".
"אני רואה שכבר היו שמועות שרוצים ממשמרות המהפכה גם לצאת לרחוב לדיכוי, עד עכשיו הייתה המשטרה עכשיו רוצים שגם המשמרות", שיתף, והוסיף: "כרגע המשטרה אומרת שהיא משתלטת על המצב אבל יש כבר שמועות שמשמרות המהפכה יצאו. אבל לצערי אני לא רואה שאבא ואמא של הצעירים האלה יוצאים לרחובות, כרגע מה שאנחנו רואים זה הצעירים ובמיוחד הצעירות שיוצאים ומתעמתים מהמשטרה. הייתי מצפה שגם העם, האבות שלהם, אלה שעשו את המהפכה, שהביאו את הילדים למצב הזה, גם הם יצאו לרחובות ולא ראיתי הפגנות של עשרות אלפים ברחובות".
"אין מנהיג"
לאור אמירותיו, תהה גיא פלג האם ההורים נותנים את ברכת הדרך לצעירים שנלחמים על חופשם, ואילו יצחקי הבהיר כי "לא, וזה לא בגלל שהם אוהבים אתה משטר, בגלל שיודעים עם מי הם מתעסקים. יודעים ששוטר מגיע באמצע הרחוב, מכוון את הנשק ויורה לתוך המפגינים בלי הבחנה. יש הרבה תמונות כאלו. דבר שני, אין מנהיג. אני לא ראיתי בכל ההפגנות האלה, שכל זה ספונטני, שמישהו מכוון אותם".
"אין מישהו שיעמוד ויגיד 'אני אגיד לכם איפה תהיו, אני אעשה ממשלה מחוץ לאיראן, אני אהיה בפגישה עם מנהיגי העולם'. האיראנים צמאים לזה, הם רגילים למנהיג כריזמטי, ואין", הדגיש, "בכל ההפגנות הקודמות לא ראינו כזה אומץ להוריד את כיסוי הראש, זה כנראה מייאוש. הייאוש שתופס את הצעירים האלה שהולכים לומדים, נהיים אנשים באמת טובים, ואין להם עבודה, אין להם איפה ללכת. הדיכוי שכל יום האנשים האלה עוברים ברחוב, ההשפלה בידי משמרות הצניעות האלה הגיעה למקום שלא אכפת להם. אני מוריד את הכובע מול האנשים האלה, במיוחד הצעירות, שיש להם כזה אומץ. הם כבר היסטוריה".
עריכה: שני רומנו
