"איך אני שומר על עצמי? המשפחה שלי שומרת עליי"
חנן בן ארי סיפר על השנה המיוחדת שעברה עליו ועל האופן שבו היא השפיעה על משפחתו: "שיניתי את הנרטיב בבית - חשבתי שאני אבא דפוק, אבל אני לא"
חנן בן ארי הוא אחד הזמרים והיוצרים שאי אפשר שלא לאהוב. הוא הכניס שמחה לעולמנו כשבישר לנו כבר בשלב ההיכרות שהחיים שלנו תותים, ואז ביקש שלא נסכם אותו בוויקיפדיה. השירים שלו הפכו מהר מאוד לעל־זמניים, אבל השנה האחרונה הייתה עבורו משמעותית במיוחד, כאשר מילא את היכל מנורה שלוש פעמים ברציפות, את בריכת הסולטן וכמה וכמה הופעות בקיסריה.
בשיחה עם איריס קול ב־103fm, ביקש הזמר והיוצר האהוב לסכם את השנה וטען כי "קראו כל כך הרבה דברים שחלקם כבר הספקתי לשכוח. אירועים בלתי נשכחים שהם נשכחו, עד כדי כך השנה האחרונה הייתה מלאה. איך אני שומר על עצמי? אני לא - יש לי משפחה מדהימה ששומרת עליי".
בהמשך, עוד שיתף: "פעם דיברתי עם הבת שלי והיא ראתה בעיניים שלי שלא הייתי איתה בשיחה והיא כעסה עליי. 'אתה לא פה, אתה אף פעם לא פה', היא אמרה לי. 'זה לא נכון, בואו נשנה את הנרטיב הזה. אולי זה היה נכון עד לפני כמה שנים, אבל עכשיו כבר לו. אז אני כבר לא מוכן שתגידו את זה', עניתי לה. היה לי חשוב לעמוד על זה ביני לבין עצמי, כי תמיד חשבתי אני אבא דפוק, אבל אני לא - אני לא אבא דפוק".
על שירו האחרון 'חנניה', שהקדיש לסבו, אמר: "סבא היה איש מאוד פשוט, שעלה לארץ מאפגניסטן וגר בדרום תל אביב. הוא עבד קשה כל חייו, בעבודות פשוטות מאוד. הוא מכר תה ברחוב ואז התחיל לעבוד בסופר. הוא לא דיבר הרבה, אבל הוא רצה שהילדים שלו לא יסתפקו. הוא רצה שילדיו יחלמו בגדול, שישאפו לגדולה, כי בראש שלו הוא היה מלך וכך הוא רצה שגם הילדים שלו ירגישו. אני חושב שלקחתי את זה ממנו".
לקראת יום הכיפורים מחר (ג'), סיפר בן ארי על המניין המיוחד שיהיה חלק ממנו ושנוצר בזמן הקורונה. לדבריו, "אני אתפלל באמצע הרחוב, באיזו קהילה שקמה בזמן הקורונה ולא רצינו לוותר עליה. יגיעו מאות אנשים לבושים בלבן, מכל העדות ומכל הגילאים. זה יום קדוש וחגיגי מאוד עבורי".
עריכה: דוד זבולוני
האזינו לשיר החדש:
