ראש המועצה המקומית של עומר ח"כ לשעבר פיני בדש טען כי הוא מעריך יו"ר מפלגת עוצמה יהודית ח"כ איתמר בן גביר יקבל 18 מנדטים בבחירות הקרובות. בשיחה עם בן כספית וינון מגל ב־103fm הסביר בדש את אמירתו.
"עשו עליי סיבוב כאילו אני תומך בבן גביר מהסיפור הזה, הייתי בישראל ביתנו ונשאר בישראל ביתנו. כל הזמן הייתי ונשארתי. אני איש ימין", הדגיש בדש בפתח השיחה. "תמיד הוכח שמה שהסקרים מראים תוסיף עוד 2־1 כי יש מגזר שלא מגיב לסקרים. מה שקורה פה, היום הנושא הכי חשוב לאנשים זה הביטחון האישי, זה כבר לא רק בנגב. התחושה הזו של חוסר הביטחון קשה מאוד והבעייתיות זה בעיקר בתי המשפט. מה שאמרתי, אני שומע המון אנשים אומרים 'נמאס לנו, אנחנו נצביע בן גביר'. הצעירים אומרים בן גביר כי נמאס להם מהאווירה שבשטח וחושבים שהוא יפתור את הבעיה".
עוד טען כי "הוא משדר להם שהוא יפתור את הבעיה של הביטחון ולפי מה שאני רואה בשטח אמרתי שהוא יכול להגיע גם ל־15 מנדטים. אגב, זה לא יעשה טוב לביבי, וזה יעשה לביבי חיים קשים מאוד, כי הוא ידרוש להיות השר לביטחון הפנים".
כאשר נשאל האם התמיכה בבן גביר היא משהו אופנתי לרוח התקופה, השיב בדש: "יכול להיות. ליברמן כשר אוצר אף אחד לא מתווכח שהוא שר אוצר מצויין. הוא גם תקצב 2.5 מיליארד ש"ח לשוטרים, הבעיה שלא מצליחים לגייס, יש עזיבה, יש הגירה שלילית במשטרה. אין בעיה של כסף, הוא גם נתן מענק להמון שוטרים, חיזוק לכל השיטור החקלאי. הבעיה שלנו היא שאנשים צריכים להבין וכל המנהיגים צריכים להבין שהביטחון האישי היום הוא מעל הכול, לא כלכלי ולא פוליטי. ביטחון אישי זה היום מספר 1 שצריך לדבר עליו, וליברמן בעניין הזה באמת תקצב".
"מה הבעיה שלנו? בתי המשפט. מה אמר בג"ץ? נניח בבתי הכלא אפשר להכניס 10 אלף איש, אז אין בתי מעצר, אין כלום, תופסים בן אדם עם נשק, יורה, ושולחים למעצר בית", תקף, והוסיף: "הבדואים מתחננים 'תקחו את אלה שיורים, תצילו אותנו מעצמנו'. בתי המשפט פה זה המכה הכי קשה שלנו".
בהמשך, הודה בדש כי את התמיכה בבן גביר הוא שומע גם מקרב הצעירים המתגוררים בעומר: "הרבה, מבתי שמאל, הם חושבים שהוא יפתור את הבעיה. מי שיהיה ראש הממשלה הבא ומי שיהיה בממשלה הבאה צריך להבין - מספר 1 זה ביטחון אישי. אנשים היום מפחדים להסתובב ברחובות".
"12 פלוגות מג"ב חדשות יעבדו פי 4, אבל מה קורה? מפקד תחנה מוציא את הנשמה, תופסים, אותו אחד הולך הבייתה. נו באמת, אין ענישה ואין הרתעה", זעם, וסיכם: "אנחנו צוחקים אבל אני בוכה".
עריכה: שני רומנו