בעוד 6 ימים יגיעו אזרחי מדינת ישראל לקלפיות ברחבי הארץ, זאת על מנת לממש את זכות הצבעתם. בוועדת הבחירות המרכזית כינו את יום הבוחר כ'מבצע האזרחי הגדול ביותר'. ענת דוידוב שוחחה ב־103fm עם עו"ד אורלי עדס, מנכ"לית ועדת הבחירות, אשר הסבירה על שמירת טוהר הבחירות ומדוע היא לא מתרגשת מאיומיי הסייבר.
בפתח השיחה, סיפרה עו"ד עדס מדוע היא מגדירה את יום הבוחר כמבצע האזרחי הגדול ביותר: "הבחירות זה סוג של מגה אירוע, מיזם ענק שחולש על כל השטח של ישראל, החל מקריית שמונה ועד אילת. כולל את כל האוכלוסייה כמעט של מדינת ישראל, 6,600,000 מצביעים שהם הלקוחות שלנו. למעלה מ־12 אלף קלפיות, קרוב ל־5 אלף ריכוזים. 70 אלף של עובדי יום בחירות. זה מספרים מטורפים בהתייחס לפרק הזמן שעומד לרשותנו. את כל ההקמות והגיוסים אנחנו נאלצים לעשות בחודשיים".
"כשאנחנו מגייסים את עובדי יום הבחירות אנחנו מנהלים הליכים פומביים חדשים בכל מערכת בחירות. בכל פעם אנחנו מפרסמים הליך חדש, כמובן שיש חלק ניכר שעבדו בעבר, אבל הם נדרשים שוב לעבור כל את התהליך המיונים מחדש, את המבחנים, הריאיון, לבוא להכשרות, עוד בחינה, ורק אם עוברים בציונים מסוימים הם מתקבלים - כדי להבטיח את איכות האנשים", ציינה.
לאור אמירותיה, תהתה דוידוב כיצד היא יכולה להיות בטוחה שאותו אדם שמגיע לעבוד במתחמי הבחירות לא ירמה או יזייף. עו"ד עדס הבהירה כי "קשה מאוד לכמת את התכונות האלה, זה לא משהו שניתן למדוד כאשר אנחנו מגייסים את הבן אדם ומכשירים אותו בחומר המקצועי. בראיונות כן אפשר לעמוד יותר על טבעו של האדם ולכן אנחנו מתעקשים על ביצוע ריאיונות. מעבר לכך, הוא לא נמצא שם לבד. מטעם ועדת הבחירות עובדים בכל וועדת קלפי 3 עובדים, 2 מזכירים ומפקח טוהר הבחינות שנושא על גופו מצלמה".
"מאז דרישת הליכוד נוספו עוד", טענה דוידוב מנגד, ואילו עו"ד עדס הסבירה: "נכון, עוד כ־14 אלף עובדים שאחרי שאנחנו ממיינים אותם מתוך קרוב ל־25 אלף. זה עוד תהליך מאוד משמעותי ועליות כספיות, אבל אני מוכרחה להודות שכל מערך הפיקוח הזה תרם מאוד להליך הבחירות בישראל מבחינת טוהר הבחירות, הנראות ומבחינת היכולת שלנו בוועדה המרכזית לשלוט באירועים שיש בשטח. מרגע שיש לנו את המפקחים האלו הם אלה שמציפים לנו בזמן אמת ברגע שמתרחש אירוע בקלפי, אנחנו יכולים לעצור ולטפל באירוע לפני שהוא מתפתח למשהו משמעותי שלא ניתן לשליטה".
בהמשך השיחה, התייחסה מנכ"לית ועדת הבחירות לטענות סביב אמינות תוצאות הבחירות, בדגש על אמירותיו של חבר הכנסת ישראל כץ: "אני אשמח להניח את דעתו של ח"כ ישראל כץ, שמעטפת ההגנה ההדוקה של וועדת הבחירות פיתחה במערכות הבחירות האחרונות נותנת מענה כמעט הרמטי לניסיונות לפגוע בטוהר הבחירות בקלפיות. לראייה, אפילו הליכוד לא הגישו ערעור בחירות בתום מערכת הבחירות ה-24, נהפוכו. לא מצאו שום חריגה בתוצאות. אין ראייה יותר טובה".
"החוק כנראה חשב גם על אפשרויות כאלה ולכן חוק הבחירות תחם את האפשרות להגיש ערעור לשבועיים ימים מיום פרסום התוצאות", אמרה, והוסיפה: "היה ומי מהגורמים הפוליטיים שתסבור שתוצאות הבחירות אינן מדויקות, היא תצטרך לערוך את הבדיקות שלה, להביא ראיות ולהגיש ערעור. בית המשפט יתן את פסק הדין אבל עדיין השאלה איזה סוג של ערעור. מה שחשוב שהציבור יבין שדווקא בגלל שיטת הבחירות בישראל, הצבעה בפתק, שיטה ידנית, והעובדה שיש לנו את הפתקים מהקלפי, ככל שיש ניסיונות לפגוע בטוהר הבחירות הם מאוד נקודתיים".
בנוסף, הדגישה עו"ד עדס כי "יש אירועים וככל שהם מתקיימים הם נקודתיים. ברגע שיש אירוע יש אפשרות לקחת את השק, לבדוק את החומר, זה מה שאנחנו עושים עד לפרסום התוצאות. בודקים כאן בכנסת 3 אלף קלפיות ובוחנים את האמינות התוצאות, את הדיוק. קשה מאוד להשפיע על תוצאות הבחירות באמצעות הקלפיות".
באשר לאפשרות כי יהיו מתקפות סייבר שישפיעו על תוצאות הבחירות, חידדה: "הנושא הזה של כל הגנת הסייבר מלווה אותנו כמה מערכות בחירות, משקיעים המון משאבים. אנחנו פועלים בשיתוף פעולה מאוד הדוק עם מערך הסייבר הלאומי וכל גופי הביטחון בישראל, שהם בעצמם דיברו על כך התקשורת על האפשרות של התערבות זרה בבחירות על מנת לגרום לשסע ופילוג. אם אכן יש כוונות כאלה מצד גורמים זרים, כפי הנראה זה יכול להיעשות באמצעות הפצת מידע כוזב".
"אני מאלה שסבורים ששיח בנושא הזה צריך להישאר בחדרי חדרים כי לא רק המאזינים כנראה מאזינים לנו. אני כן חושבת שכן זו ההזדמנות לומר לציבור שכל הרשתות החברתיות, האמצעים הטכנולוגיים שקיימים היום, הם בהחלט כלים נהדרים לקבל מידע וללמוד דברים. אבל כן חשוב שכל אחד מאיתנו יחשוב היטב לפני שהוא משתף את המידע, האם הוא נשלח מגורם אמין, זה אחד מהדברים שימנעו את הדברים האלו", סיכמה.
עריכה: שני רומנו