"התחקיר לא משנה לי כלום, זה לא יחזיר את נועה"
קארין לזר, אמה של נועה ז"ל שנהרגה בפיגוע במחסום שועפאט, על ממצאי תחקיר האירוע: "לא ידעתי שהיא בכזו סכנה, כועסת שנזכרים לעשות את הדברים אחרי"
אמש (ב'), קצת יותר מחודש אחרי האירוע הטרגי, פורסם בצה"ל ובמג"ב תחקיר המציג את הכשלים שאירעו בפיגוע בו נהרגה הלוחמת סמל נועה לזר ז"ל במעבר הגבול בשועפאט במזרח ירושלים. על פי פרטי התחקיר, ליקויים חמורים נרשמו בניהול התקרית בשטח, שהוהילו להדחתם של שלושה שוטרים בקבע.
קארין לזר, אמה של נועה ז"ל, התייחסה לפרסום התחקיר. "לפני שהוא פורסם ישבו איתנו אתמול בערב. זה כבר לא יעזור, זה לא משנה, זה כבר לא יחזיר אותה. יש בי קצת כעס, זה הצבא שלנו ויש לנו צבא אחד. זה מקומם, קשה לשמוע שהאירוע היה יכול להימנע באיזשהו מקום. אני כועסת שנזכרים לעשות את הדברים אחרי. זה אסון אז כולנו חכמים ויעש תחקירים ומסקנות. למה לא עושים זאת לפני האסון? למה לא מבצעים הערכות מצב ובודקים את הדברים כל כמה חודשים כדי לראות שהכל עובד? קשה לי עם זה, זה תמיד מסתובב לי בראש. בטח שהמצב ישתנה, כל ההתנהלות במחסום השתנתה, זה היה צריך לקרות כשנועה הייתה שם. התחקיר לא משנה לי כלום".
"לא ידעתי שנועה בכזאת סכנה", טענה, "כנראה שהיא ידעה. תמיד שאלתי אותה אם היא מפחדת ומרגישה לא בטוחה, והיא אמרה שלא יעשו שום פיגוע במחסום ושהיא הכי מרגישה הכי בטוחה שיש. נועה אמרה שאף אחד לא יעשה כלום, היא לא פחדה. שאלתי גם את חברות שלה והן גם אמרו שהיא לא פחדה. תשובה שלא אדע לעולם היא אם נועה ידעה את הסכנה האמיתית שהיא נמצאת בה. חצי שנה לא ישנתי, אבל התסריט הזה לא עלה לי בראש. נועה אמרה שהיא מוגנת מדקירות, אף פעם לא היה לה תסריט של ירי למרות שתודרכה לכך. לא עלתה לי אפשרות שמישהו יירה במחסום".
על הדברים שגילתה על בתה לאחר מותה, שיתפה קארין: "יש קושי, אני לא מדברת בטלפון מאז שזה קרה, אתם הראשונים שאני מדברת איתם. ידעתי שיש בנועה את האכפתיות לאחר, אני שומעת כמה הייתה עוזרת לאחרים. היה איש מאוד מבוגר שהיה שם ומאז הפיגוע הוא אמר לחיילים שהוא מצטער על החיילת שנפלה, ערבי מאוד זקן. הוא סיפר שהיא הייתה קונה לו אוכל כל פעם שהיה עובר. זה כיף לשמוע את זה, שכולם אהבו אותה והיא דאגה תמיד לכולם, גם לחברות שלה".
בסיום, התייחסה אמה של נועה ז"ל לכאב העצום ולחלל הגדול שהותירה בלכתה: "חלומה היה להיות מדריכת כושר, החלום שלי היה גם החלום שלה - לפתוח סטודיו על שמה. אני לא פנויה כרגע לחשוב על כך. יש לה אחות אחת, הן היו מחוברות ולא נפרדו לרגע, זה החצי השני שלה, כל עולמה. אני גם חושבת איך להמשיך, אני חיה את השעות, לא מנהלים ממש חיים אלא מנסים לשרוד".
עריכה: מיכל קדוש
