בעידן האינסטגרם או הטיקטוק כל אחד יכול בקלות להפוך לאליל נוער, ולזכות בהערצה מטורפת של מאות אלפי ילדים ברחבי הארץ. כמה זמן הערצה הזו מחזיקה מעמד? בערך באורך של סטורי. למזלנו, תופעת אלילי הנוער הייתה בעבר משהו אחר לגמרי, ורבים מכוכבי הלהקות הצבאיות זכו בתואר הנחשק, שנשאר איתם לאורך זמן. בין הראשונים שהיו שם, היה לא אחר מששי קשת, שממשיך להופיע עד היום, וזוכה לחיבוק חם מהקהל הישראלי, שלא שוכח לו את ימי התהילה.
קשת התארח באולפנו של רז שכניק, ויחד חזרו השניים אל תחילת הסיפור. מתי ידע קשת שהוא רוצה ללכת ללהקת הנח"ל? איך הפך מכוכב נעורים לאמן שחולש על עולם המשחק והמוזיקה, ומצליח להשאיר את חותמו בתחום התרבות הישראלית? וגם: באיזה רגעים בלתי נשכחים בהיסטוריה של המוזיקה הישראלית הוא לקח חלק? את כל התשובות נגלה בשעה של מוזיקה וזיכרונות מאחורי הקריירה הענפה של קשת.
הפרק הראשון בקריירה מתחיל, איך לא, בלהקת הנח"ל. קשת נולד וגדל בקיבוץ גליל ים, וכשהיה כבן שש זכה לראות בחדר האוכל בקיבוץ הופעה ראשונה של להקת הנח"ל. "הופיעה אצלנו בקיבוץ להקת הנח"ל האגדית עם חיים טופול ואורי זוהר. אני נשבעתי שכשאני אהיה גדול אני אהיה בלהקה", הודה. "התקבלתי לבחינות ויחד איתי היו שולה חן ומנחם זילברשטיין, וכולנו התקבלנו. חלק גדול מהאנשים שהיו איתי הם חלק מאבני היסוד של התרבות הישראלית וחלקנו עד היום פעילים ביותר".
בכל להקה יש משחקי כוחות, ורצון לזכות ביותר חשיפה לעומת אחרים - האם להקת הנח"ל הייתה חפה מכל זה? כשנשאל קשת האם הם היו נלחמים על קבלת הסולואים הוא אמר שלא, והסביר: "בהתחלה היה סדר כזה שמקבלים סולואים לפי וותק. השיר 'גשם בוא', היה הסולו הראשון שלי, הקול שלי היה בולט מההתחלה".
"זה שיר שהפך אייקוני"
השיר "Si Tous Les Oiseaux" נכתב על ידי ז'אן ברוסולה וז'אן-פייר קלבה. נעמי שמר תרגמה אותו לעברית, והעניקה לו את השם 'אילו ציפורים', ואילו יאיר רוזנבלום עיבד אותו. השיר בוצע על ידי להקת הנח"ל בתוכניתה 'הנחלאים באים הנחלאים באים', שעלתה לשידור בשנת 1967, זמן קצר לאחר מלחמת ששת הימים. "זה היה אחד מהסולואים האהובים עליי", הודה קשת, "זה שיר שהפך אייקוני". בהמשך סיפר כי הופעות הלהקה היו מגוונות מאוד, והם לא הופיעו רק מול חיילים, אל גם מול אזרחים, לרבות שגרירים ודיפלומטיים.
כנשאל איך היה לעבוד עם נעמי שמר אמר קשת כי הוא אינו יכול להתעכב רק על שמר . זאת בשל העובדה שהם עבדו עם כל האמנים הגדולים באותה התקופה. "נעמי שמר הייתה חביבה מאוד, והייתה המון אהבה בינה לבין הלהקה. רוב האנשים שעבדתי איתם היו עבורו אורים ותומים. לשמחתי, הפכתי להיות חלק מהבית שלהם ודיברתי איתם והם כתבו לי דברים".
הייתי נער
הייתי נער הוא שיר עברי שכתב דוד עתיד, הלחין יאיר רוזנבלום, וביצעה להקת הנח"ל. כמובן, שבעיבודו של המלחין. השיר מגולל את סיפורו של חייל צה"ל שסובל מפוסט טראומה לאחר ששב הביתה מהקרב. השאלה המתבקשת היא איך התקבל השיר באותם ימים. קשת הסביר כי למרות שהמלחמה הסתיימה במהירות הם הספיקו להיות בכל החזיתות, והסתובבו ברחבי הארץ. "לפעמים היינו נכנסים למשאית לפני שטיהרו את השטח. היו מעיפים אותנו ואומרים 'עוד לא טיהרו את השטח מה אתם עושים כאן?'"
עוד הוסיף: "באחת ההפוגות מהקרבות ישבנו בחושת הדקלים של אל אריש האזנו בטרנזיסטור, אז היה טרנזיסטור, לשחרור העיר העתיקה בירושלים. נעמי שמר, שכתבה אך כחודש לפני את השיר 'ירושלים של זהב' ישבה על ידנו וכתבה את הבית הנוסף של 'ירושלים של זהב'. 'חזרנו אל בורות המים..נשוב אל הכיכר'. זה רגע שמלווה אותי שנים. זה דבר כזה שאתה לא שוכח לעולם".
להקת הנח"ל: גם בבתי הקולנוע
בשנת 1978 יצא לאקרנים סרטו של אבי נשר הלהקה. הסרט משך לאולמות הקולנוע למעלה מ־500 אלף צופים, וההתרגשות הייתה אדירה. קשת סיפר על יצירת הסרט, ואמר: "אבי נשר עשה מישמש מכל הסיפורים. הלהקה שלנו הייתה אידיאליסטית - לבנות שלנו היה אסור למרוח אודם ולגרוב גרבי ניילון. חלק מהאנשים בלהקה שלנו אנחנו נשארנו משפחה עד היום", סיפר. "להקת הנח"ל הייתה בית הספר שלי ואני משתמש בכלים שקיבלתי שם עד היום. יצקו בי את היסודות ביותר האנשים הכי טובים בהיותי נער", הודה קשת.
פנקס הקטן
פנקס הקטן היא בלדה משנת 1970 שכתב דן אלמגור כחלק מהמחזמר 'עיר הגברים', המבוסס על סיפורי דיימון ראניון בתרגומו של אליעזר כרמי. השיר המדובר הפך ללהיט הגדול של המחזמר, הולחן ועובד על ידי מתי כספי, וזכה לביצועו של ששי קשת. את הקול הנשי בשיר ביצעה אבירמה גולן. "אין מופע שלא מבקשים ממני את השיר הזה, יש לו חיי נצח", סיפר קשת. פרט טריוויה שכדאי לדעת הוא שהלהיט המפורסם הוקלט בפעם אחת, כשבאולפן מנגנים מתי כספי ושלמה גרוניך בארבע ידיים באותו הפסנתר. "הקלטנו אותו במכה אחת, והיתר היסטוריה", אמר.
"הייתי ביישן עצום, ועל הבמה הייתי נראה שחצן"
קשת סיפר על אהבת הקהל הגדולה לה היה חשוף במהלך השנים, ואמר: "היה לי הרבה מזל בחרו בי יותר ממה שאני בחרתי. בגיל די צעיר אני הבנתי שאם אני חפץ בחיי אומן ארוכים אני צריך לעשות את זה אחרת. הייתי נכנס לסרטים בחושך ויוצא בחושך הייתי ביישן עצום, ועל הבמה הייתי נראה שחצן. רציתי להתרכז בקריירה ובמה שאני מאמין שאני טוב לו. התייחסו אליי כאליל נוער עד שפרמתי את העניין הזה. התקופה הזו הייתה מטורפת", הודה.
בהמשך סיפר כי הוא לא מבין מה עומד מאחורי ההחלטות שלו מגיל צעיר, וביקש להזכיר את הקיבוץ שהיה עבורו בית. "אני גאה בהיותי קיבוצניק לשעבר. לא עזבתי את הקיבוץ, והוא לא עזב אותי. אני מרגיש שיש הרבה דברים טובים שלקחתי מהקיבוץ. אני אף פעם לא מסתכל אחורה בזעם, אני אומר לעצמי שעשיתי נכון".
רגע לפני סיום נשאל קשת האם הוא מתחרט שלא העתיק את מגוריו לחו"ל, ופצח שם בקריירה. הוא סיפר שתמיד שאלו אותו את השאלה הזו, והסביר: "כל השנים אמרו לי 'מה אתה עושה כאן? אתה זמר מחזמר ענק. למה שלא תיסע?'. יותר טוב שיגידו את זה מאשר שישאלו 'בשביל מה היית צריך את זה? למה נסעת?'.
עריכה: עדן בן ארי