בתו של הרב דרוקמן: "אבא היה ענק בחסד ובתורה"
הרבנית ברוריה ביננפלד, ביקשה להיפרד מאביה: "עד לפני שבועיים הוא נתן שיעורים ולא הרגשתי שאלו השיעורים האחרונים - הוא חי כמו אדם צעיר"
הרב חיים דרוקמן, חתן פרס ישראל על מפעל חיים שנחשב לזקן הרבנים בציבור הדתי־לאומי, נפטר אמש (א') כשהיה בגיל 90, לאחר שנאבק במחלת הקורונה. היה ממובילי תנועת ההתיישבות 'גוש אמונים' וראש מערך הגיור הממלכתי. כמו כן, כיהן כחבר כנסת וכסגן שר הדתות מטעם המפד"ל. ועוד, עמד בראש ישיבת אור עציון וכיהן כחבר הנהלת תנועת בני עקיבא. ענת דוידוב וגדעון אוקו שוחחו ב־103fm עם הרבנית ברוריה ביננפלד, בתו של הרב דרוקמן, אשר נפרדה מאיש הרוח הגדול.
"אבא היה ענק בתורה ובחסד. לפני שבועיים, הוא נתן ארבעה שיעורים. ערב לפני שהוא נפל למשכב, זכיתי להיות בבית של אבא ואמא. אבא הקים את הישיבה הראשונה ישיבת כרם ויבנה לפני יותר משבעים שנה, ואז בכלל לא היו ישיבות תורניות שלנו", סיפרה.
עוד אמרה: "הוא היה מדריך בבני עקיבא שהביא את החניכים שהקימו את עולם התורה הזה, וכל הישיבות, המכינות, המדרשות וישיבות ההסדר – זה הכול מכוחו של אבא, שזה דבר מדהים. הוא עצמו למד ולימד תורה כל השנים עד לפני שבועיים".
כשהיית לפני שבועיים בשיעור הזה כבר הבנת שזה כנראה אחד השיעורים האחרונים?
"ממש לא, זאת אומרת, ידענו שאבא חלש, אבל קודם כל אבא עבר הרבה דברים בחייו. היה לו התקף לב כשהיה צעיר ואחר כך היו לו עוד כל מיני מחלות. חי כמו אדם בריא, זה לא להאמין. הוא לימד, באמת מדהים. אבא חי במסירות נפש על תורת ישראל, על ארץ ישראל ועל עם ישראל, כל אדם יכול היה לפנות אליו".
במהלך השיחה, היא הסבירה כי "מאז שנולדתי, הוא תמיד היה עסוק, הוא חי במסירות נפש תמיד, אבל בכל זאת הוא היה אבא שלי מאוד משמעותי".
"הוא היה אבן שואבת בשבילנו"
לדבריה, "כולם כל כך היו קשורים אליו, הוא היה אבן שואבת בשבילנו. תמיד אומרים בלוויות נפלה עטרת ראשנו, ותמיד זה היה נראה לי משפט אבל - היום אני מבינה איזו עטרת נפלה לנו, באמת עטרת ראשנו. הילדים שלי אומרים שהוא נפטר בשיבה טובה, וזה זכות עצומה".
"כל התלבטות תמיד הייתי באה ומתייעצת איתו", אמרה, והדגישה: "לפעמים היה לו זמן בשבילי רק אחרי 00:00 בלילה, אבל היינו קובעים ב־00:00 בלילה או אחר כך. זה גם משהו מדהים, עוד ב-00:00 ב־1:00 אנשים היו באים. אבא חי סביב השעון, וכשהייתי צריכה אותו תמיד הוא לגמרי היה שם בשבילי".
לקראת סיום השיחה, נשאלה, האם אביה אהב את הכיוון שהציונות הדתית הולכת בו. "אבא מאמין גדול בגאולה והוא מאמין שדברים קורים לאט ובסבלנות ובדרכי שלום. אבא היה מאוד מאוד איש של שלום ואמת, או אמת ושלום, הוא ידע מה הערכים שלו, מה חשוב לו ועל מה הוא נלחם, אבל הכול היה בדרכי שלום, לא ממקום של רכרוכיות, אלא ממקום של הבנה, ושום דבר לא קורה בכוח. זה קשור לחנוכה, אבא תמיד אמר: 'את החושך לא מגרשים במקלות, את החושך מגרשים בלהדליק אור'".
