שר המשפטים יריב לוין צפוי להציג היום את הרפורמה שהוא מתכנן לבצע במערכת המשפט, שצפויה לכלול בין היתר, פסקת התגברות ברוב של 61 חברי כנסת. פרופ' אביעד הכהן, נשיא המרכז האקדמי שערי מדע ומשפט, שוחח על כך עם בן כספית ואריה אלדד ב־103fm.
"פסקת התגברות של 61 חברי כנסת אומרת בעצם שבזה ביטלת את האפשרות המעשית, את התוצאה שבג"ץ יכול לבקר את הכנסת. 61 זה לא מספר מקרי. הקואליציה תמיד צריכה את הרוב הזה ויש לה אותו תמיד. זה אומר שאתה בעצם מבטל את הביקורת השיפוטית והחוקתית על פעולות של הכנסת".
עוד ציין כי "בשום דמוקרטיה בעולם אין מצב שבו בית משפט לא יכול לבקר את הרשות המחוקקת, הרי זאת כל המהות. כי מחר הרשות המחוקקת יכולה להחליט למשל שג'ינג'ים לא יכולים להשתתף לבחירות לכנסת, אז בית משפט יפסול את זה והכנסת תהפוך את ההחלטה. לכן הדבר הזה בעיניי, מבחינת העוצמה שלו, החומרה שלו, הוא הדבר החמור ביותר מבחינת הממסד, המצב המשפטי שלנו, כלומר, הסיפור של האיזונים והבלמים בין הרשויות".
הוא התייחס גם לאפשרות שיקבעו מדיניות חדשה שלא תאפשר לבג"ץ לפסול חוקי יסוד. "לא באים ואומרים שהוא לא יכול לפסול משהו ספציפי, אלא בכלל לא יכול לפסול חוקי יסוד. נניח שמחר בבוקר הקואליציה הנוכחית תחליט שכל העסקים בשבת בישראל יהיו סגורים, אז בג"ץ לא יוכל להתערב בזה? אני רוצה גם להזכיר שבארץ אין לנו עדיין חוק יסוד חקיקה, כלומר המעמד של חוק יסוד, לפחות מבחינה חוקית פורמלית, אין לה מעמד עודף על כל חוק".
"אם אתה רוצה שתהיה לך סמכות יסוד, אז תעשה חוק יסוד חקיקה, תעשה שהוא יקבע במפורש איך מתקבל חוק יסוד, איך פוסלים אותו", טען, והוסיף: "בזה אני בהחלט שותף אגב, לביקורת של שר המשפטים הנוכחי יריב ליון וגם של אחרים - שהדבר הזה צריך להיות מוסגר, לא יכול להיות שהוא יישב באוויר ודרך פסיקה של בג"ץ יקנו סמכויות, מה שנקרא מהפכה חוקתית. אבל בין זה לבין לבוא ולהגיד שבית משפט לא יכול לפסול שום חוק יסוד, הרי המשמעות היא שגם אם זה חוק יסוד והתוכן שלו יהיה אנטי דמוקרטי בעליל, אז בית המשפט לא יכול לפסול את זה. איפה נשמע דבר כזה? דבר שלא מתקבל על הדעת וכמו שאמרתי מדינת ישראל תוציא את עצמה ממעגל המדינות הדמוקרטיות".
במהלך השיחה הגיב גם להתנגדותה של היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב־מיארה, בנוגע למינויו של יושב ראש מפלגת ש"ס אריה דרעי לשר בממשלת ישראל. "התיק הזה לא יישאר תלוי ועומד שנתיים, אפילו לא חודש. כל החומר כבר מונח לפניהם (השופטים), זה לא שבאולם פתאום מתחוללות המהפכות. הדעות מגובשות ותוך כדי הדיון גם ההערות של השופטים, למרות שהם בדרך כלל משתדלים למעט בהערות, אבל תמיד אפשר להבין לאן הרוח נוטה אצל שופט כזה או אחר", אמר.
לטענתו, עיתוי הודעת היועמ"שית שונה לחלוטין, מאשר אם הייתה עושה זאת, עוד לפני שהדיון בעניין דרעי התחיל. "צריך לעשות את זה או חודשיים לפני או אחרי שמסתיים", אמר.
עריכה: נויה חסון