"לכידות חברתית היא מרכיב בעוצמה הביטחונית"
האלוף (מיל') תמיר הימן, ראש המכון למחקרי ביטחון לאומי, על ההערכה האסטרטגית שהוגשה לנשיא המדינה • הדגיש: "חשוב לשמר את הגיבוי המעצמתי"
אתמול (ב') הגיש המכון למחקרי ביטחון לאומי לנשיא המדינה הערכה אסטרטגית, בה קבע כי הזירה הפלסטינית היא הנפיצה ביותר בהערכות לשנה הקרובה. סביב ידיעה זו, ענת דוידוב וגדעון אוקו שוחחו ב־103fm עם האלוף (במיל') תמיר הימן, ראש המכון, אשר פרש את משנתו.
תחילה ביקש הימן להדגיש כי "חשוב להזכיר לכולנו שהסיפור של גיבוי מעצמתי הוא אבן יסוד בתפיסת הביטחון הלאומי של ישראל. אנחנו יודעים לדאוג לעצמנו, יש לנו את העוצמה הנדרשת, אבל בעידן כל כך כאוטי, בעולם של תחרות גלובלית הולכת ומעצימה בין גוש הליברליות לבין הגוש האחר, חשוב לשמר את הגיבוי המעצמתי הזה. בעיקר המסיבה שאנחנו רואים בטווח הרחוק שיש סיכון לתשתית הערכית המשותפת עם ארה"ב בלי שום תהליכים פנימיים, תהליכים של הקצנה, של חברה שמשתנה, שיכולים לערער במידה מסוימת את התשתית הערכית המשותפת המהווה בסיס לגיבוי. אבל יותר חשוב מזה, אל מול האתגרים המרכזיים בשנת 2023 אנחנו חייבים את ארה"ב לצידנו. בין אם זה לגבי תוכנית הגרעין של איראן שהולכת ומעצימה ללא שום הסכם שתוחם אותה. כל דבר אחר, אנחנו צריכים אותם".
"המאבק שמתרחש כרגע ברחובות ישראל והעניין המשפטי עדיין לא יסתיים וצריך לראות איך יסתיים", אמר, והוסיף: "מה שבטוח שמדובר על התשתית הערכית ואופייה של הדמוקרטיה הישראלית. הדבר הזה שהוא לכאורה פנימי לחלוטין קשור בתחרות העולמית, משום שהיא תחרות על ערכים. כשיש תחרות על ערכים מתבוננים פנימה אל תוך הזירה הפנימית שלך, המתחרים הגלובליים והמעצמות, לראות באיזה צד אתה ומהם התהליכים המתרחשים לגביך. זה ברמה העקרונית".
עוד הסביר כי "ברמה היותר מעשית, התדמית, הכבוד והיוקרה של מערכת המשפט בישראלית הייתה חומת מגן למערכת הביטחון הישראלית. הידוע בכינויו עיקרון המשלימות אומר שאם למדינה יש מערכת משפט עצמאית ביקורתית ונוקבת גורמים בינלאומיים לא צריכים להתעסק בשיקולים מבצעיים של מערכת הביטחון הישראלית וזה עמד לזכותנו בהתמודדות באינתיפאדה השנייה ובאתגרים השונים. הגיבוי של בית המשפט העליון היה אבן יסוד. ערעור הדבר הזה, מעמדו ותדמיתו הבינלאומית של בית המשפט עלול לסכן ולערער ולשנות משהו".
לאור אמירותיו תהו צמד המגישים כיצד פגיעה במעמדו של בית המשפט תבוא לידי ביטוי, והימן השיב: "אתן דוגמה, הסיכולים הממוקדים, אנחנו הורגים מחבלים עוד בטרם ביצוע הפשע משום שיש לנו את המודיעין הנדרש שמצביע על אדם כמסוכן, ולפיך אנחנו פוגעים בו עוד לפני שביצע את הפיגוע. הדבר הזה זכה לגיבוי של בית המשפט העליון ועל אף העובדה שעוד בימים ההם זה נתפס דבר שמוזר כיוון שהפשע עוד לא בוצע עובדה שביתה משפט העליון גיבה את מערכת הביטחון, מנע מבית המשפט הבינלאומי או כל הפלטפורמות הבינלאומיות להתערב בעניין הזה ואפילו לקבל את זה כנורמה. זו דוגמה אחת ספציפית לאיך עוצמתו של בית המשפט ויוקרתו אפשרה כלי מבצעי פשוט ששימש לסיכול טרור".
"עד כמה אתה מודאג ממה שקורה בנינו בימים אלה?", שאלו דוידוב ואוקו, וראש המכון למחקרי ביטחון לאומי הודה: "אני חושב שדעתי ומוטרדותי זה לא מה שחשוב, מה שחשוב זה איך האויבים שלנו רואים והם מחככים ידיים בהנאה. התזה שלהם שמדינת ישראל, תזת קורי העכביש מתפוררת והבעיות העיקריות של מדינת ישראל זה לא כוחה הצבאי אלא חוסנה החברתי והרכבה הפוליטי זוכים, כרגע לאישוש בקרב מי שרוצה רעתנו. החוסן, הלכידות והקיעקוע שלו עלול בהחלט לחבל".
רפורמות הממשלה הנכנסת? "נדרש למתן את הקצב גם אם יש בסיס בכל אחד מהדברים"
בהמשך הסביר הימן כי "אפשר לראות את זה גם בפלטפורמות החברתיות, וזה לא דבר שמפתיע. דבר צפוי. זה דיי ברור שחוסן חברתי, לכידות חברתית היא מרכיב בעוצמה הביטחונית. דבר שגם מאפשר התאוששות מכישלון, אפילו אסון, ככל שהחוסן החברתי חזק יותר זה טוב יותר ולכן צריך להשלים את המהלכים מהר ככל הניתן ולחזור למציאות של לכידות וחוסן חברתי".
כאשר נשאל הימן כיצד הרפורמה המשפטית אותה מוביל שר המשפטים הנכנס יריב לוין קשורה לכל האיומים עליהם הוא מדבר, חידד: "מה שאנחנו רואים זה הרבה מאוד רפורמות שמואצות בקצב שיכול להביא לסחרחורת. נדרש למתן את הקצב וגם אם יש בבסיס בכל אחד מהדברים שאנחנו רואים בסיס של חובה, חיוניות והשתפרות, צריך לעשות את זה בקצב הראוי ובאחריות הנדרשת. אם נדרשים עניינים שקשורים במערכת האיזונים בין המערכות השונות לא עושים את זה בבהלה ובמהירות שיכולה להימנע מדיון בפרטים הקטנים. באשר לעניין של משרד הביטחון וחלוקת הסמכויות שם - לוקחים מערכת שעובדת בצורה מצוינת ובמשך שנים דיכאה את הטרור הפלסטיני ויצרה מציאות נסבלת בתוך מציאות כאוטית ומפקירים אותה לחתיכות. צריך לא לשנות שם דבר כי זה עבד טוב גם אל מול הטרור הפלסטיני וגם בשימור חיי היום יום של האזרחים ביו"ש".
לסיום, התייחס הימן לגרעין האיראני ולשאלה האם מדובר בשנה קריטית בכל הנוגע לכך: "מה שברור שהאסטרטגיה הנוכחית כשלה והסתיימה. האסטרטגיה הנוכחית של מדינת ישראל שכל עניינה היה לתקוף את הסכם הגרעין ולהפוך אותו למצב לא רלוונטי נגמר. זה הצליח במובן שהסכם הגרעין לא רלוונטי ועכשיו נשאלת השאלה ומה עכשיו, מה יתחום ויגביל את תוכנית הגרעין האיראנית וימנע מהם להגיע לכדי יכולות גרעינית? הדבר היחיד שכרגע עוצר אותם זו החלטה שלהם. פרק הזמן הנדרש להם הוא קצר ביותר, אחד המומחים העולמיים אומר שיכול להיות שאם יאיצו תוך חצי שנה יכולים להגיע למתקן גרעיני".
"להערכתי עדיין לא למרות שאנחנו קרובים לנקודת האל חזור, והדבר שנדרש עכשיו זה לעשות דבר דרמטי - שאחת המעצמות האירופאיות נסוגה מהסכם הגרעין ובכך מרסקת אותו לחלוטין. זהו הכלי האחרון והמשמעותי ביותר מול איראן שיביא לסנקציות. זה יערער את הביטחון של איראן בכך ששום דבר לא קורה והם ממשיכים. כרגע איראן לא מרגישה שיש איום. לכן להרוס את הסכם הגרעין הנוכחי ולערער את הביטחון האיראני וללכת אולי להסכם אחר אחר כך. הדבר השני זה מה שהתחיל היום - התרגילים משותפים גדולים עם ארה"ב, הצבה מראש של אמצעים אסטרטגיים משמעותיים של ארה"ב בישראל . כל הדברים האלה מוכיחים לאיראן שיש איום צבאי אמין ושארה"ב מגבה את ישראל בדבר הזה. כך צריך לפעול, בצד האיום ובצד ההסכם", סיכם.
עריכה: שני רומנו
