"בכלכלה הם נתפסים כמהלכים ברוטליים"
פרופ' אודי ניסן, לשעבר הממונה על התקציבים במשרד האוצר, על המהלכים שמובילה הממשלה בדרך לרפורמה המשפטית • האם יש דרך חזרה?
מעל ל־200 כלכלנים הזהירו מפני הרפורמה המשפטית וטענו כי הדבר יוביל למשבר כלכלי ויזעזע את המשק הישראלי. פרופ' אודי ניסן (האוניברסיטה העברית) לשעבר הממונה על התקציבים באוצר, בית הספר למדיניות ציבורית, שוחח עם ענת דוידוב ופרש את משנתו בנושא.
בראש ובראשונה ביקש להזכיר את ההתפתחות הכלכלית אותה עברה מדינת ישראל הצעירה, וטען כי היא בונה באופן הדרגתי את המדיניות הכלכלית שלה - "עם הצטרפות ל־OECD, עצמאות בנק ישראל, והתנאי ההכרחי לכל היא מערכת משפט שיוצרת את האיזונים והבלמים ויש לה עצמאות". פרופ' ניסן ביקש להזכיר את ההתנהלות במקומות נוספים בעולם, והזכיר: "באנגליה כבר לפני 200 שנה הבינו שלא תתפתח כלכלה בלי שיש הגנה על זכויות קניין ומערכת משפט עצמאית. אז זה היה בפני המלך או בפני הכנסייה, אבל זה השתרשר מאוד מהר בפני השלטון".
"היום אתה יכול לומר שכבר נגרם נזק עוד לפני שקרה משהו?", שאלה דוידוב את פרופ' ניסן. הוא האזין לדברים ברוב קשב, ואמר: "בכלכלה הכל זה ציפיות ואי וודאות - זה הנפתח. ברגע שאתה מתחיל לדבר על החלשת המנגנונים בצורה כזו קיצונית ומרחיקת לכת האי וודאות כבר נפגעה. עכשיו, מדברים על דירוג בשעה שדירוג זה הדבר הקטן מתוך זה - יכול להיות שירד הדירוג ויכול להיות שלא".
עוד הוסיף: "בסוף, יושבים משקיעים בעולם, וחברות פיתוח גדולות כמו מייקרוסופט ואפל שמשקיעות כאן. הן מחליטות בסוף, למרות המשק הקטן, הריחוק, ובעיות הביטחון, בגלל המוחות ובגלל מערכת דמוקרטית לתפארת להשקיע כאן. מה שיקרה זה כשאתה משנה את שיווי המשקל ויוצר אי וודאות וציפיות בעייתיות אוטומטית השיקולים האלה משתנים. לכן, אין לי ספק ששיקולי ההשקעה פה והזרימות הון וכל הדברים שהמשק הישראלי, כמשק קטן, בנוי עליהם, נפגעים. הם כבר נפגעו כתוצאה מההליכים...אני לא יודע איך לקרוא להם - הם כל כך מהירים וחסרי אחריות".
"הם לא פוגעים ביכולת של פוליטיקאי לקבל החלטה"
כשנשאל האם מדובר במהלכים שנחשבים כמהלכים ברוטלים הודה פרופ' ניסן: "תראי, אני יודע כלכלה. בכלכלה הם נתפסים כמהלכים ברוטלים. אם אני עוזב רגע את הצד המשפטי אז לא יכולים בבת אחת לעשות שורה של שינויים שפוגעים גם במערכת המשפט וביועצים המשפטים, שהם אלו שבסוף שמים את המסגרות - הם לא פוגעים ביכולת של פוליטיקאי לקבל החלטה, אבל הם שמים לו את המסגרות החוקיות שבמסגרתן אפשר לפעול. הפגיעה הזו תשתרשר מיד לאזרחים".
בהמשך הריאיון נשאל פרופ' ניסן איך זה יכול להשפיע על האזרחים, הסביר את המשמעות של העניין, ואמר: "הרי בסוף מה המשמעות שלא יקימו פה השקעות הון? מרכזי פיתוח? זה פחות תעסוקה איכותית, פחות פעילות כלכלית, פגיעה בצמיחה, אינפלציה גבוהה. את יודעת מהאינפלציה היום בהונגריה? אם אני לא טועה מעל ל־20 אחוז. זה לא סתם. הכלכלה עובדת מאוד מהר וכשאנחנו לא נעשה שיתופי פעולה זה פגיעה ישר בכיס של הצרכנים. את יודעת מה מיוחד במקרה הזה? בדרך כלל הכלכלנים מאוד לא מסכימים כי הכלכלה היא מדע לא מדויק. זאת אומרת, קשה מאוד לחזות בדברים. מאז שאני כלכלן אני לא זוכר מקרה בו כל צמרת הכלכלנים ברוב מוחלט בהסכמה רחבה שברור להם שתהיה פה פגיעה כלכלית".
"לצעדים כאלה יש השלכות כלכליות שליליות"
"אתה מכיר את ראש הממשלה. מה קרה לו? הוא לא מבין?" שאלה דוידוב. פרופ' ניסן התייחס לדברים, ואמר: "יש לי מאות שעות ודיונים ליליים עם ראש הממשלה. הוא מבין כלכלה, ואין לי ספק שהוא יודע שלצעדים כאלה יש השלכות כלכליות שליליות. לבוא ולהגיד שאין פגיעה בכלכלה זה לא נראה רציני. אני אומר לך, זה נדיר למצוא רוחב כזה של כלכלנים מכל הדעות והעמדות שמסכימים באופן ברור שתהיה פגיעה במספר רב של תחומים בכלכלה.
רגע לפני סיום נשאל על דעתו לגביי החשב הכללי, ואמר: "תראי, האמת זה חלק מהאווירה של להפוך הכל. אותו גפני אמר לפני כמה שבועות שצריך להקפיא את עליית הריבית למשכנתאות. מה זה אומר? לחזור אחורה לפני שנת 1985 עם 400 אחוז אינפלציה, פגיעה קשה באזרח הקטן ושהם יקבעו את הריבית. אישור החשב הכללי, אם אתה מייתר אותו, זה כמו שאין תקציב מדינה. זה בדיחה. אני לא חושב שראוי להתייחס לכל אמירה כזו. זה לא באמת יקרה. זה לא רציני".
עריכה: עדן בן ארי
