"אני חולה מההצעות האלה"
השופט בדימוס אליקים רובינשטיין חושש מהרפורמה המשפטית המתוכננת • וסיפר על הצטרפותו לגוף חדש של אנשי ציונות דתית שייקח חלק במחאה נגד הרפורמה
לאחר שהצהיר כי חרד לדמותה של המדינה בעקבות החלטות הממשלה החדשה. השופט בדימוס אליקים רובינשטיין, לשעבר המשנה לנשיאת בית המשפט העליון ומזכיר הממשלה והיועץ המשפטי לממשלה, לקח חלק מגוף חדש של ציונות דתית ואנשי ימין, שהוקם על מנת למחות נגד המהפכה המשפטית. בשיחה עם בן כספית ואריה אלדד ביקש השופט בדימוס להדגיש כי לא מדובר בהתארגנות פוליטית, והסביר על תופעות הלוואי הפיזיות שהוא חווה נוכח הצעות הרפורמה המשפטית.
בפתח הריאיון הסביר השופט בדימוס רובינשטיין מדוע לקח חלק בהתארגנות המדוברת, והעיד כי לא מדובר בהתארגנות פוליטית והוא עצמו איננו אדם פוליטי. "זו התארגנות של אנשים שהם דתיים, ציונים, ודמוקרטים שמעוניינים בשיח ולא בפטיש חמישה קילו. פנה אליי חגי שטדלר, אחד המייסדים של ההתארגנות הזו, איש הייטק, ואני הצטרפתי מפני שהדימוי שדתיים וציוניים עומדים מאחורי כל הדברים האלה, הוא דימוי שהוא, לצערי, מעוות", הדגיש.
השופט בדימוס ביקש להתייחס לתופעות הפיזיות שהוא חווה סביב הרצון המתגבש לרפורמה המשפטית, והודה בגילוי לב: "המועקה הפיזית שאני חווה היא אמיתית. אני ממש לא ישן. כלומר, אני חולה מההצעות האלה. רובן הגדול הן הצעות מיותרות והמשמעות שלהן היא באמת סוג של הפיכה משטרית. אנחנו הקמנו מערכת משפטית שהיא לא נטולת ליקויים, אבל היא מפוארת. היא משקפת את החברה הישראלית, ויש בה, בסך הכל, גיוון. לגביי הרפורמות עצמן - בית המשפט העליון הוא נכס אסטרטגי לאומי למדינה, הוא שכפ"צ מול בית הדין הפלילי בהאג".
"אני לא מדבר בשם המערכת"
"אני מבקש לשאול", אמר אלדד, "אתה אמרת שהמערכת המשפטית שלנו היא אינה נטולת פגמים. כל מי שמדבר עליה ומתנגד לרפורמה מקדים לומר 'אני בעד שינויים, אני בעד תיקונים', אבל בכל זאת במשך שנים הדפה המערכת כל ניסיון לתיקון, אפילו המזערי ביותר. אז אולי הרווחתם ביושר את המהפכה הנוכחית?".
השופט בדימוס האזין לדברים ברוב קשב, ואמר: "קודם כל, אני רוצה לומר שאני לא מדבר בשם המערכת. אני גמלאי ואני עוסק כאן רק בהתנדבויות ולא בעניינים משפטיים - אני חרד רק למשפט במדינת ישראל. אגב, אתה פרופ' אלדד יודע שבית המשפט העליון בימי בן גוריון הוא זה שקבע פסק דין שצריך לתת לאביך עבודה כמורה - למרות שהוא היה ממנהיגי לח"י".
"הפיכה משפטית זה רק ביטוי שהשתרש"
בהמשך ביקש להרחיב בנושא, ונגע בנקודה נוספת שמרכיבה את התמונה כולה. לדבריו, "הפיכה משפטית זה רק ביטוי שהשתרש. את ההפיכה המשפטית עשתה הכנסת בשנת 1992. מי שקורא בקריאה פשוטה, לא צריך להיות משפטן דגול זה יכול להיות גם אזרח מין הישוב, את חוק יסוד כבוד האדם וחירותו לא יכול שלא להבין שהכנסת היא זו שעשתה את המהפכה הזו. רק כדי לתת קרדיט לאנשים הנכונים - כן, אהרון ברק פיתח את פסק הדין, אבל מי היה השותף שלו? היו הרבה שותפים, אבל השותף המרכזי הוא מאיר שמגר הנשיא. הוא כתב פסק דין מנומק ושניהם הביאו את השינוי של חוק יסוד כבוד האדם וחירותו. זו לא הפיכה של השופט ברק".
"אז אם זה שינוי שהכנת חוללה זה אומר שהכנסת גם יכולה לתקן אותו. לא?", נשאל השופט בדימוס רובינשטיין. "הכנסת יכולה, אבל אני רוצה להגיד לך עוד דבר: חוקי יסוד אמורים להיות פרקים בחוקה לפי החלטת הכנסת בשנת 1950 במקום זה הם נהפכו לאסקופה נדרסת. זה מבהיל".
היום שאחרי הרפורמה
"אם הרפורמה הזו, ההפיכה הזו, תעבור כמו שהיא - איך תגדיר את המצב אחריה? מה יהיה פה לדעתך ביום שאחרי?", ביקש כספית לשאול את השופט בדימוס. הוא הגיב לדברים, והסביר שמערכת המשפט תהיה ממוזגת בצורה ערכית עם הממשלה. "הממשלה שולטת בכנסת והיא גם תשלוט במינויים של שופטים. פתאום יהיו שמונה שופטים פוליטיים מול שלושה של מערכת המשפט".
"כל מה שאני אומר הוא מניסיון אישי"
השופט בדימוס רובינשטיין ביקש להזכיר כי הוא היה חבר בוועדה לבחירת שופטים, וכל מה שהוא אומר נאמר מניסיון אישי, ולא רק מקריאת חומר כזה או אחר. "הייתי חבר הועדה - זו וועדה שהיא עכשיו בת 70 במובן ההיסטורי. הוועדה הזו קמה ובעולם הסתכלו עליה בעיניים קלות - מפני שיש בה מעורבות גם של שופטים, גם של שרים, גם של חברי כנסת, וגם של נציגי לשכת עורכי הדין. שינוי וועדת הבחירה מכפיש את השפיטה של המערכת הממשלתית. אחר כך הרעיון של הידברות - לא צריך אותו, באמת לא צריך. יש בעולם שניים? אנחנו צריכים להיות השלישי?".
"בפעם האחרונה שנפגשתי עם בנימין נתניהו זה היה לפני כמה שנים"
כשנשאל על התנהלותו של ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר: "אני לא רוצה להביע דעה. בפעם האחרונה שנפגשתי עם בנימין נתניהו זה היה לפני כמה שנים, אחרי שפרשתי. נפגשנו בארבע עיניים לדבר, אולי שעתיים-שלוש על פסקת ההתגברות. לגביי הניחוש או ההשערה מה גרם לו להתהפך לכל אחד יש השערה אחרת".
רגע לפני סיום ביקש להוסיף עוד כמה מילים על הקבוצה שהתארגנה, ואמר: "אין לי ספק שהיא מסתכלת על התמונה המצטברת. הפנייה שלהם אליי באה מתוך דאגה אמיתית. זה לא אנשים פוליטיים וחשוב לי להדגיש את זה. אני תמיד הואשמתי שאני, רחמן לצילן, ימין. אחר כך, הואשמתי שאני, רחמן לצילן, שמאל. אני לא ימין ואני לא שמאל אני שרתתי ציבור במשך יובל שנים".
עריכה: עדן בן ארי
