"אני נולדתי זמרת"
הזמרת האייקונית מירי אלוני התארחה באולפן של רז שכניק, וחשפה בפנינו את הסיפורים המרתקים שמאחורי הקריירה המוזיקלית הענפה שלה • חלק א'
מירי אלוני היא קול שעומד מאחורי דור שלם, סמל לימי ישראל היפה של פעם. היא פרצה לתודעה הציבורית אי שם בסוף שנות ה־60 כשהתגייסה ללהקת הנח"ל האגדית, והשאר היסטוריה. רז שכניק הזמין אותה להתארח באולפן בכדי לשמוע את כל הסיפורים הקטנים שמרכיבים את הקריירה הענפה שלה. אם נראה לכם ששעה אחת תספיק, יש לכם טעות. שכן, מדובר בחלק הראשון של הביקור המרגש.
כשמשוחחים עם זמרות בסדר גודל כזה השאלה הראשונה שנשאלת היא מי דחף אותה למוזיקה. האם זה היה איזה מבוגר בסביבתה שזיהה את הכישרון? אולי בכלל איזה אמן שהשפיע עליה? אלוני מספרת שהיא שרה מאז שהיא זוכרת את עצמה, ואומרת: "אני נולדתי זמרת. סבתא שלי הייתה שומעת אותי ואומרת 'אני הייתי בדיוק כמוך'. אני הייתי שוכבת על המיטה ושרה, שרתי מאז שאני זוכרת את עצמי. הייתי ילדת רדיו. בשנות ילדותי חייתי בעיקר עם סבתא שלי, והיה לנו רדיו לא גדול - משם היה מגיע כל העולם. כל המוזיקה, התסכיתים. מה שניגנו פה אז זה המון מוזיקה ספרדית. אני גדלתי המון על מוזיקה ספרדית, גם על מוזיקה צרפתית".
השיר הראשון שהושמע בתוכנית הוא 'קרנבל בנח"ל'. אין כל ספק, מדובר בלהיט אייקוני. "אני זוכרת את העמדה של דני ליטאי - קפצנו ורקדנו. היום אין על מה לדבר בנושא, אבל הקרנבל מלווה אותי מאז ועד היום.גדלתי עם להקת הנח"ל מילדות - עם כל שירי הלהקה מתחילתה. אני שרה את השיר הזה עד היום בהופעות שלי", הודתה.
בהיאחזות הנחל בסיני
שיר נוסף שהתנגן הוא 'בהיאחזות הנחל בסיני', אותו כתבה נעמי שמר בהשראת ביקור שלה בהיאחזות נח"ל. השיר מתאר את האווירה בהיאחזות נח"ל בחצי האי סיני, כשנתיים אחרי שנכבש במלחמת ששת הימים. בין המילים אפשר לראות כי שמר הביעה התפעלות מן המראות הפשוטים לכאורה במקום. כמו למשל משפטים כמו 'חיילת יחפה שצמתה מוטלת על כתפה', ו'ספרי שירה על מדפים'. הווידאו קליפ לשיר צולם בהיאחזות נח"ל סיני, שלימים הפך ליישוב נאות סיני, ופונה בשנת 1982 כחלק מהסכם השלום בין ישראל למצרים.
אלוני סיפרה כי היא וחברי הלהקה ירדו להיאחזות, וצילמו את הקליפ המדובר עם התושבים האמיתיים שהתגוררו במקום. "אתה רואה את המדפים עם ספרי שירה - הזמינו את נעמי שמר לטיול בסיני, וכך נולד השיר הזה. מה שהיא הכי אהבה זה את היאחזות כי זה ממש כמו קיבוץ, והיא באה מקיבוץ".
בהמשך סיפרה כי קיימת גרסה נוספת של השיר, אותה בצעה שמר עצמה. "אני מניחה שיאיר שמע את זה, והציע לה שאנחנו נשיר אותו. בגרסה שלה לא קרה עם השיר שום דבר, וכלהקת הנח"ל עם העיבוד הקולי הנפלא והמשגע של יאיר השיר הזה הצליחה. עד היום אני תמיד אומרת שהוא מחזיר אותנו לתקופת האופוריה בסיני".
כשאלוני פגשה את שמיר
כסולנית וותיקה בלהקת הנח"ל, אלוני מעידה על עצמה כי לא אהבה להיות נוכחת בזמן האודישנים ללהקה, אבל באודישן של אפרים שמיר, חבר להקת כוורת, היא זכתה להיות נוכחת. אז מה היה באותו רגע הקסם שבו פגשה את שמיר? אלוני סיפרה שכשעמדה להשתחרר נכחה באודישן של שמיר, והודתה: "הוא לא נראה כמו ישראלי שמתאים לו להתקבל ואני אמרתי לו אתה תהיה בלהקה ואמרתי להם תכניסו אותו. הוא זמיר ואני זיהיתי ממש את הכישרון המוזיקלי שלו".
עוד הוסיפה: "שירתו איתי מלא חבר'ה שהיו כוכבים אחר כך. גידי גוב, ירדנה ארזי, לאה לופטין, רותי הולצמן, אפרים שמיר, דני סנדרסון מאיר פיינשטיין, ואלון אולוארצ'יק". אין כל ספק, מדובר ברשימה מכובדת בהחלט.
"יאיר היה מאוד מופתע לגלות שאני מכירה את השיר"
שיר נוסף אליו התייחסה אלוני הוא 'הבן יקיר לי אפרים'. "לילה שלם ישבנו על העיבוד של השיר עד שמצאו את הנוסחה לשיר הזה", סיפרה הזמרת. בהמשך חשפה כי אביה אהב פרקי חזנות, ואמרה: "גדלתי על השיר הזה. אבי ז"ל היה חובב גדול של פרקי חזנות. הוא היה פולני, זה החצי הפולני שלי.יאיר היה מאוד מופתע לגלות שאני מכירה את השיר היטב - הוא לא היה צריך ללמד אותי את זה", סיפרה.
"דני סנדרסון הכניס את הגיטרה החשמלית ללהקות הצבאיות"
'שיר לשלום' נכתב על ידי יענק'לה רוטבליט, והולחן בידיו של יאיר רוזנבלום. הלהיט הגדול הושר במקור בשנת 1969, בימי מלחמת ההתשה, על ידי להקת הנח"ל בתוכניתה 'שא לשלום'. אלוני, שהייתה הסולנית, סיפרה כי בשיר המדובר התרחש תקדים: "דני סנדרסון נתן את הסולו הראשון שלו על הגיטרה. הוא הכניס את הגיטרה החשמלית ללהקות הצבאיות - עד דני לא היה דבר כזה".
בהמשך חשפה שלמרות מה שטוענים השיר לא נאסר להשמעה. שכן, מפקד להקת הנח"ל בזמנו התעקש שהלהקה תבצע את השיר בשינוי של שתי מילים. "במקור כתב רוטבליט שירו שיר לאהבה ולא לניצחונות - השיר יצא עם השינוי ולא למלחמות", הסבירה הזמרת, "אנחנו לא הרגשנו שזה שיר מהפכני. ביצענו את השיר בדבקות".
לדבריה, הבימוי של השיר היה מיוחד שכן, היא הייתה יורדת מהבמה לעבר הקהל בזמן סולו הגיטרות בתחילת השיר, ואז שרה מתוכו. כשהיה נדלק הפרוז’קטור אנשים היו מגיבים בהתפעלות יתרה. "הייתי שרה מתוך הקהל ואנשים לא היו מבינים מאיפה זה בא להם. עד היום אנשים אומרים 'אני ראיתי אותך מופיעה עם השיר בפעם הראשונה'".
זוכרים את יצחק רבין ז"ל
אלוני סיפרה ששנתיים לפני הרצח של ראש הממשלה לשעבר היא פגשה אותו על הבמה, אבל הוא לא היה מוכן להוציא הגה. "הוא לא היה יכול לשיר לעומת שמעון פרס ש'רק תיתן לו'. קצת לפני הרצח יצאתי למסע בהתנדבות עם בני נוער דתיים. דווקא אותי, החילונית, הצמידו אליהם. נסענו למחנות ההשמדה, ושם שמעתי שהם שרים 'שירו שיר לשלום, דם תלחשו תפילה'. אמרתי לעצמי שאם הציבור הדתי שר את השינוי אני מאמצת אותו".
"אחרי רצח רבין עשיתי שינוי נוסף בשיר", הסבירה הזמרת, "במקום לשיר 'הניחו להולכים' אני שרה 'זכרו את ההולכים'. זה שינוי שהתקבל בברכה גדולה על ידי משפחות שכולות. אין משפחה בארץ שהשכול לא נגע בה לדאובני. כשסיפרתי את זה ליענק'ה הוא לא הביע התנגדות ואמר שהוא מקבל את השינויים".
רגע לפני סיום הודתה אלוני כי היא זמרת של מילים, ואמרה: "חשוב לי ששיר ייוולד מתוכי, למרות שלא אני כתבתי אותו".
פרויקט 'אלבומי המופת' מפגיש בכל שבוע את העיתונאי רז שכניק עם גדולי המוזיקאים בישראל. יחד הם יוצאים למסע אל האלבומים שהיו סימני דרך בקריירה שלהם - ובפסקול הישראלי.
לרשימת התוכניות המלאות בפרויקט לחצו כאן.
עריכה: עדן בן ארי
