"לאהבה יש תכלית, תכלית חיים מזוקקת ויפה"

הסופרת מרסל מוסרי סיפרה על אישה אחת שעזבה את בייתה, בו לא חסר לה כלום, כדיי לעלות לארץ ישראל ולהתאחד עם אהבת חייה

"מספרים על נטשה, שגרה בבניין ממול, שבאה מבית עם המון כסף", התחילה מרסל מוסרי וסיפרה על נערה שיש לה הכל: "החיים שהיו לה שם, בניכר, היו חופשיים מדאגות, שי המגזימים שמספרים לכל הרוצה לשמוע, שקירותיה כולם היו זהב, שביתה ומפעליו של אביה, תפסו חצי מאדמת הגויים".

היא סיפרה שלמרות כל הטוב שהיה לה, היא החליטה לנסוע הרחק, לארץ ישראל, כשאביה שאל מדוע, "נטשה ליטפה את לחיו החלקה של אביה, נשקה למצחו ובעיניים דומעות לחשה 'אהובי מחכה לי שם'". נטשה הלכה אחרי האהבה, לבית שהוא ההפך הגמור מכל מה שהייתה רגילה אליו. 

"מספרים על נטשה שהיא ההוכחה החיה, הקיימת, היפה והטובה מכולם, לכך לאהבה אין גיל, אין מקום, אין מעמד ואין אופי. לאהבה יש תכלית, תכלית חיים מזוקקת ויפה", סיכמה מוסרי. 

• אהבה
• ארץ ישראל
• עושר
• עוני