"זה מרגיש כמו בוקס בבטן, הכתובת הייתה על הקיר"
צילה שמש, שכנתה של הנאנסת בגדרה, על רגעי האימה: "האונס היה דלת לידי, לצערי בני שמע קצת מה היה" • זעמה: "אין תחנת משטרה בעיר"
אונס מחריד אירע בסוף השבוע (ו') בגדרה, זאת כשאלמוני פרץ לביתה של אישה כבת 30, וביצע את זממו באכזריות מול עיניהם הרואות של ילדיה. לאחר מצוד, אתמול (ש') הצליחה המשטרה לשים את ידה על החשוד - צעיר בן 22 מהפזורה הבדואית.
צילה שמש, שכנתה של הנאנסת, שוחחה עם ענת דוידוב וגיא פלג ב־103fm, וסיפרה על המתרחש: "אני גיליתי את הסיפור הזה רק בסביבות שש וחצי בבוקר, כשהתעוררתי לארגן את הילדים למסגרות. אני לא שמעתי כלום בלילה, על אף שכן הייתי ערה עם התינוקת שלי פעם אחת, אבל לא שמעתי כלום. שמעתי את זה דרך הודעת וואטסאפ בעצם שאחד השכנים שאל 'למי פרצו'. היא כתבה בעצם שפרצו אליה והיה איזשהו מאבק שהסתיים באונס אלים. היא שיתפה אותנו בהודעה, זו הייתה ההודעה היחידה למעשה שהיא כתבה, מאז לא שמענו אותה".
"זה פשוט היה, הרגיש לי כמו איזה בוקס לבטן, ברמה הזאת", שיתפה, ואמרה: "זה דלת לידי, ישר בדקתי את הבית אם פרצו לי גם. לא יודעת מה היה, כי כבר היה איזשהו ניסיון מלפני מספר חודשים של איזה מישהו שטעה פה ברחוב וזה היה נראה כאילו הוא מנסה לפרוץ לנו לבניין. אני התחלתי לבכות, איפה הביטחון האישי שלי? איפה הביטחון של הילדים שלי? למה זה קורה לנו, מה נהיה פה?"
עוד אמרה: "החלק הכי עצוב הוא שהכתובת הייתה על הקיר מבחינתנו, כי אנחנו פה בשכונה מתריעים, מאות ואלפים בפני המועצה שיש לנו פה בעיה מאוד גדולה, ויש פה הרבה פועלי בניין, כי זו שכונה בפיתוח, שמטרידים אותנו על בסיס יומיומי, את הנשים, את הילדים, ולא בשעות הלילה, אלא ביום".
"חלק מהעניין שמרגישים פה מאוד לא נוח, זה שאין פה בעצם אכיפה"
בהמשך, חשפה כי אין תחנת משטרה בגדרה: "הכי קרובה זו יבנה ובמקרה הכי טוב לוקח להם 17 דקות להגיע. יש פה נקודת שיטור עירוני, מגיע לפה אולי שוטר פעם ביום ומסתובב בניידת עם פקח. לא בשכונה, אלא בכל גדרה וגדרה מונה כבר ארבע אלף תושבים, ניידת אחת לא יכולה לפתור את הבעיה. אני חושבת שזה חלק מהעניין שמרגישים פה מאוד לא נוח, זה שאין פה בעצם אכיפה".
עוד הדגישה כי התושבים כבר לא מעט זמן מתריעים לראש המועצה על תחושת חוסר הביטחון. "יש פה ועד בשכונה שבחודש ספטמבר האחרון דפק לו על השולחן ואמר לו 'אנשים מרגישים פה מאוימים, מפחדים ללכת ברחובות, בבקשה תעשה משהו'. הוא אמר 'להם לא יקרה כלום', ולראיה קרה משהו. לא סתם יצאנו להפגנה ביום שישי, יצאנו להפגנה נגדו. זה יכול היה להימנע, הוא יכול היה להפוך שולחנות ולבקש שתהיה תחנת משטרה, או לפחות אם אין תחנת משטרה, אז תדאג פה לאבטחה, תדאג שיהיה משהו כדי שהתושבים שלך, שמשלמים לך מיסים, ירגישו ביטחון. כל סוף שבוע הזה, כל מה ששמעתי זה 'מי יודע למי יש ספק סורגים ולמי יש ספק אזעקות?' למה אנשים צריכים לגור בתוך מבצר?"
לאחר מכן, שיתפה על הקשר עם האישה לאחר המקרה: "קרוב משפחה אמר שהיא נסעה למשפחה שלה, להורים שלה, הילדים גם. הבנתי שהמשטרה לקחה לה את הטלפון, לקחו אותה בטח לבדיקה או משהו כזה. מאז היא בדממת אל חוט וזה מובן לחלוטין כמובן. אנחנו רק שלחנו לה הודעות תמיכה ואמרנו לה שאנחנו נהיה פה לכל מה שהיא תרצה וכל מה שהיא תצטרך. היא לא מכירה אותנו עדיין, היא עברה לפה רק לפני שבועיים בערך, היא חדשה מאוד בבניין, ואנחנו לא בניין גדול, מכירים אחד את השני בסך הכול, אבל לא יצא לנו עדיין להכיר אותה".
עוד חשפה: "יש לי ילד בן 6 וחצי והוא שמע קצת מה שקרה, הוא לא הבין שהיה אונס, אני גם לא חושבת שהוא מבין מה זה אונס, אבל הוא ראה שפרצו. הוא גם ראה את הסרטונים והוא מכיר את הבניין, הוא נורא פחד, הוא נורא פוחד. הוא שאל אותי ביום שבת בבוקר 'אמא למי פרצו עוד הפעם?' בעלי ישן איתו בלילה כמובן, מאוד מלחיץ".
לבסוף, סיכמה את התחושות: "זו שכונה, זה לא סביון, זה שכונה שברובה מחיר למשתכן, אלה משפחות צעירות, יש פה אלפי ילדים, אנשים שבסך הכול רוצים להתחיל את חייהם בצורה טובה ונחמדה ולגור במקום קהילתי".
עריכה: נויה חסון
