תושב ת"א: "הכול רעד - ישר הבנתי שזו רעידת אדמה"
פרופ' זהר גבירצמן, מנהל המכון הגיאולוגי, על רעידת האדמה שאירעה בטורקיה והורגשה גם בארץ בעוצמה 7.7 • עו"ד אייל יופה, שהרגיש זאת בביתו, שיחזר
במהלך הלילה אירעה רעידת אדמה חזקה, בעוצמה של 7.7 בסולם ריכטר, בטורקיה. מה שהוביל גם לרעידת אדמה חזקה ברחבי הארץ. ענת דוידוב וגדעון אוקו דנו על כך ב־103fm עם מנהל המכון הגיאולוגי פרופ' זהר גבירצמן אשר עדכן בפרטים ועם עו"ד אייל יופה, תושב תל אביב, אשר הרגיש את רעידת האדמה בביתו.
"אנחנו לא צריכים להיות מודאגים מרעידות שמתרחשות בטורקיה, אנחנו כן צריכים להיות מודאגים מרגיעות שעלולות להתרחש בישראל", טען פרופ' גבירצמן בפתח דבריו. "אולי כדאי שהרעידה בטורקיה תשמש לנו פעמון אזהרה שזה יכול לקרות גם אצלנו. כמה דקות אחרי שהתרחשה הרעידה, אני קיבלתי טלפון ממוקד החירום שלנו בירושלים במכון הגיאולוגי. הרשת שלנו קלטה את הרעידה הזו החל מהמכשירים שנמצאים בצפון הארץ וכלה במכשירים שנמצאים באילת".
עוד הסביר כי "החישוב שנעשה על ידי האנליסטיות הראה לנו שהרעידה היא 7.7. דיי דומה למה שבאירופה דיווחו. במקרה כזה של רעידה שנמצאת לא רחוק מאזורים על אזורי חוף, יש איזשהו סכנה פוטנציאלית גם בהתפתחות גל צונאמי, אז מרכז החירום שמטפל בצונאמי התכנס בטלפון, נעשה מעקב, כיוון שלא היו סימנים שאכן התפתח גל משמעותי אז לא יצאה התרעה והאירוע נסגר. אני רוצה להדגים שלמדינת ישראל יש מרכז חירום שנמצא בירושלים, אנחנו עוקבים ואנחנו פועלים כשצריך".
באשר לעוצמת רעידת האדמה שאירעה, הבהיר: "סולם ריכטר הוא סולם לוגריתמי. זה כמו לספור 10, 100, 1000 וכו'. אתה עולה כל פעם פי 10. יש עוד פקטור שאומר שזה פי 30 אתה כל פעם עולה, זה מדד לכמות האנרגיה. ההבדל בין רעידה בין 6 ל־7 היא פי 30 בכמות האנרגיה שמשתחררת. זה הבדלים מאוד גדולים. רעידה 7.7 היא רעידה מאוד חזקה, אנחנו לא נתפלא אם לאט לאט נשמע עוד ועוד דיווחים עד נזק".
"כדאי כשאנחנו מסתכלים על אירועים שמתרחשים בעולם, כדאי להשוות בין רעידה כזו שמתרחשת 7.5, מתרחשות למשל בקליפורניה פעם בעשר שנים, ואתה לא שומע נזק נרחב. כי קליפורניה, כמו יפן, הן מדינות שערוכות לרעידות אדמה. הבנייה שם נעשית בצורה טובה על פי תקני בנייה שהם מקפידים על הבנייה. וההבדל בין מדינה שנערכת כראוי למדינה שלא ערוכה הוא עצום", הדגיש.
על ההיערכות בארץ בכל הקשור לרעידות אדמה, אמר: "לא הייתי אומר שלא עושים שום דבר. יש כמה אפיקים של פעילות שעושים וכמובן שצריך ואפשר לעשות יותר. האפיק אחד זה להתכונן מבעוד מועד, לתכנן את כל הבנייה החדשה, גם של מבנים וגם של תשתיות. אחד הצעדים החשובים ביותר שיצילו חיים בעת שרעידת אדמה תפקוד אותנו זה לחזק מבנים ישנים, אותם מבנים שנבנו בשנים שלא היה תקן בנייה לישראל. זה לא במגרש שלי, אנחנו עושים במחקר, לא בחיזוק מבנים. זו פעולה שצריך לעשות, אחד הצעדים החשובים שצריך לעשות אותם".
תושב תל אביב: "לא נבהלתי, זה היה כמה שניות"
בהמשך, הצטרף לשיחה עו"ד אייל יופה, תושב תל אביב אשר התעורר במהלך הלילה בעקבות רעידת האדמה שהורגשה גם בביתו. "שכבתי במיטה, הכול רעד. גם המנורה על המיטה. ישר הבנתי שזו רעידת אדמה. אני רשמתי פוסט 10 דקות אחרי זה כי לא רציתי להישמע אדם מפחיד כזה. צעקתי רעידת אדמה, רצתי לסלון ואמרתי 'אולי זו ברברה הגיעה'. חיכיתי 2-3 דקות ואחרי זה החלטתי לרשום 'הייתה רעידת אדמה', ומסתבר שהרגשתי נכון".
"החדר רעד. אנחנו גרים בצפון תל אביב בבית של 3 קומות. הבית רעד", שיחזר, "המיטה זזה, המנורה בחדר פשוט הסתובבה. לא היה לי ספק שזו רעידת אדמה, אבל בכל זאת, אמצע הלילה. לקח לי כמה דקות כדי לרשום בכל זאת. לא נבהלתי, זה היה כמה שניות. חיכיתי ואז קמתי לראות אם יש אנשים בחוץ, אם יש רוחות".
עוד ציין עו"ד יופה כי "אני יכול להגיד לכם שחוויתי את רעידת האדמה שהייתה לפני 15 שנה, במגדל ליד הבורסה, בקומה 20. שם בניינים שבנויים כמו שצריך, ממש רעד, הרגשת שהבניין זז מצד לצד. לא קרה כלום. חוויה".
מנהל המכון הגיאולוגי ביקש להתייחס לתיאורו של תושב תל אביב, והסביר את פשר התופעה: "התופעה הזו שמתאר המאזין שלנו, שהוא הרגיש ברעידה, לעומת זאת אני שהבית שלי בנוי על צלע, לא הרגשתי ברעידה, אולי מכיוון שישנתי טוב, אבל התופעה חשובה. אנחנו נמצאים במרחק דומה למוקד. בכל אופן יש מקומות שמרגישים את הרעידה יותר ויש מקומות שפחות. הדבר הזה מוכר לנו, מפני שמעבר לאנרגיה שבאה מרחוק יש חשיבות לתשתית של הקרקע שהבית שלך בנוי עליה. יש מקומות שמגבירים את הרעידות".
"תקן הבנייה הישראלי מתייחס לזה ומכיוון שכך אחד הדברים החשובים לנו שמי שמרגיש את הרעידה, שיכנס לאתר של המכון בגיאולוגי וימלא טופס שהרגשתי או לא הרגשתי ועד כמה. הדברים האלה עוזרים לנו. יש סיפור מאוד מעניין שנתן לקח לכל המהנדסים שבונים בתים לרעידות אדמה. התשתית המקומית מאוד חשובה לתכנון ובנייה נכונה", סיכם.
עריכה: שני רומנו
