בנק ישראל הודיע היום (ב') כי הריבית עלתה בחצי אחוז, וכעת עומדת על 4.25 אחוזים. בעקבות ידיעה זו ביקשו ענת דוידוב ועורכת התוכנית יעל איילון לשוחח על השלכות הנושא על המשק הישראלי. איילון הסבירה כי יש פער בין שיעור האינפלציה במשק, לבין העלאת הריבית של בנק ישראל. אחת הסיבות לפער זה היא התחזקות הדולר ביחס לשקל שמלווה את האינפלציה.
בהמשך ביקשו השתיים לעלות לשידור את ד"ר איל ארגוב, מנהל אגף מאקרו כלכלה ומדיניות בחטיבת המחקר של בנק ישראל, שפרש את משנתו בנושא. אז מה בעצם גרם להם להחליט לעלות את הריבית בחצי אחוז, ולא ברבע אחוז? לדבריו, מה שעמד לנגד עיניהם היא קודם כל האינפלציה הגבוהה, אותה אנחנו מכירים כבר מספר חודשים. "מעבר לזה, היא גם רחבה ומקיפה אחוז גבוה מאוד מסל הצריכה שלנו. היא גם דביקה ולא כל כך יורדת, וזה דבר שהטריד אותנו".
עוד הוסיף: "הקריאה האחרונה של המדד הפתיעה גם אותנו וגם את כלל הפעילים בשוק. היא הייתה יותר גבוהה מהערכות. לכן, בעצם גם נדרש אולי לפעול במדיניות קצת יותר מרסנת ממה שהערכנו שנעשה בהחלטת הריבית הקודמת".
ד"ר ארגוב ביקש להדגיש כי מדינת ישראל חצתה את הערכה שהייתה לה במסגרת התחזית הקודמת, והסביר: "ההחלטות שלנו בתהליך הזה של העלאת הריבית נקבעות על בסיס הנתונים שמצטברים ואנחנו רואים. כלומר, ככל שאנחנו נראה שהאינפלציה עדיין מהווה בעיה, ועדיין דביקה ייתכן ונצטרך לעשות העלאות נוספות. מצד שני, יכול להיות שאנחנו כן נראה איזושהי התייצבות שלא תחייב".
"מעריכים שהפעילות תגיב לריבית"
כשנשאל מה עשוי לגרום להתייצבות טען כי הוא חושב שהאינפלציה נשארה גבוהה כי המשק הישראלי נמצא במצב איתן, עם צמיחה חזקה. "אנחנו יותר משנה נמצאים מעל לקו המגמה שחזינו אותו על בסיס נתונים לפני הקורונה. יש משק חם, וזה מתבטא בשוק עבודה הדוק עם אבטלה נמוכה. מה יכול להוריד? אנחנו מעריכים שהפעילות תגיב לריבית, זה לוקח זמן. אנחנו פחות משנה בתוך תהליך העלאות הרבית, ובסופו של דבר אנחנו נראה את התגובה לריבית".
"אתם באמת מדווחים על משק איתן ויציב, אבל באוצר מראים סימני דאגה מהמחאה, ומהרפורמה המשפטית. אתם מוטרדים?", נשאל ד"ר ארגוב. הוא האזין לדברים ברוב קשב, ואמר: "בסך הכל תחזיות האוצר לא שונות באופן מהותי מהתחזיות שלנו. יש סיכונים שהאוצר הצביע עליהם על התממשות התחזיות, אבל בתפיסה הכללית אנחנו כרגע עם משק חזק".
לסיום, התייחס לקושי של נוטלי המשכנתאות, ואמר: "אנחנו יודעים שהרבה מנטל הריבית נופל על נוטלי המשכנתאות ונוטלי ההלוואות. עליית הריבית האחרונה מייקרת את המשכנתה הממוצעת בקצת יותר מ־100 שקלים. אנחנו מודעים לכאב, ואנחנו מודעים לנטל, אבל בסופו של דבר אי אפשר להוריד את האינפלציה ללא פגיעה מסוימת, זה חלק מההכרח. מעבר לזה, כשקיימת אינפלציה היא שוחקת את ההכנסה של כולם. את האינפלציה כולנו רואים בכיס, והתהליך שמוכר בכל הכלכלות המתקדמות היא שאינפלציה מורידים באמצעות העלאות הריבית. כלי הריבית הוא בסך הכל לטובתנו", סיכם.
עריכה: עדן בן ארי