התנתקות מול סרבנות
רס"ן (מיל') בניהו הוכמן, צוער בבה"ד 1 ותושב גוש קטיף בזמן ההתנתקות, על השימוש הציני, לדבריו, בתופעת הסרבנות לשירות מילואים
רס"ן (מיל') בניהו הוכמן, התגורר בעצמונה במהלך ההתנתקות בעודו צוער בבה"ד 1. כעת, בנקודת קצה בחברה הישראלית, נזכר הוכמן בתקופה הלא פשוטה, בייחוד באופן בו מוזכר מונח הסרבנות כאות מחאה לרפורמה המשפטית.
בשיחתו עם אראל סג"ל ודניאל רוט־אבנרי, ותיאר את תחושותיו נוכח המהלך. "אני יוצא לבה"ד 1 כשכבר שנה לפני שרון מכריז על הגירוש בגוש קטיף. לא היינו מופתעים, ואף על פי כן יצאנו לקורס קצינים, אני ועוד חמישה צוערים משם. כל הצבא עובר סדרות על סדרות על כך שאסור לנקוט בסרבנות בשום צורה שהיא. אלעזר שטרן, שהיום דומם ולא מוציא קול ומקסימום אומר בקול רפה שאסור סרבנות, מבין את הטייסים, הוא התרוצץ מיחידה ליחידה כדי להסביר".
"זה קרה אל מול עינינו", הוסיף. "ארבעה חודשים לפני הדבר הזה, רצו שנהיה שותפים בפינוי כי אנחנו הצבא, ואנו לא יכולים לצאת נגד החוק, עד ששרון הבין שזה יותר מדי מוגזם ואמר שמי שגר במקום לא יפנה. על זה ממש התווכחנו עד שאמרו לנו להיות עם בני המשפחה. בסוף נפל להם האסימון שיש קצת אנושיות בעניין. אז משה (בוגי) יעלון הדיח קצינים וסגני אלופים במילואים על שהם אמרו סרבנות".
עריכה: מיכל קדוש
