"מי שעלול ליצור משבר חוקתי, זאת הממשלה"
עפר שלח, חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי, התייחס לתופעת הסרבנות וטען: "זה קשה בעייתי בכל הקשר, יש לזה רקע שלא מתחיל עכשיו"
כחלק ממערך ההתנגדות לרפורמה, שעלה מדרגה בשבועות האחרונים, נתקלנו לאחרונה באיומי סרבנות בקרב משרתי המילואים. אריה אלדד ביקש לשוחח על כך עם עפר שלח, לשעבר חבר כנסת וכיום חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי, אשר הביע את דעתו בנושא.
בפתח הריאיון נשאל האם יש קשר בין חוסר התגובה של ישראל לאירוע הביטחוני בצפון, לבין תופעת הסרבנות. הוא מיהר לתקן את הדברים והדגיש כי מדובר באיום סרבנות, ולא בסרבנות פר אקסלנס. לדבריו, לממשלה יש שיקולים רחבים, "ואני חושב שכן, חלקם נוגעים למצב הפנימי בישראל. לגיטימיות של פעולה תמיד תלויה גם בחוסן הפנימי ובמצב הפנימי, ובשאלה - איך הציבור בישראל יתפוס פעולה כזו? בסופו של דבר, ברור לכולנו שתגובה כזו לא תשנה את המשוואה - היא נועדה לשדר איזשהו מסר".
שלח ביקש לגעת במקרה חטיפת החיילים, ואמר: "אני רוצה להזכיר מקרה מאוד קיצוני - באוקטובר 2000 כשהייתה חטיפה של שלושה חיילים שבדיעבד, לצערנו, התברר שהם נהרגו אהוד ברק החליט שלא להגיב מכיוון שבאותם ימים החלה האינתיפאדה השנייה בתוך ישראל. תגובה זה לא דבר אוטומטי - זה תמיד דבר תלוי הקשר, כולל הקשר פנימי בישראל. אני חושב שהמצב שבו אנו נמצאים היום מאיים על עצם קיומו של צה"ל כצבא העם, וזה חלק מהשיקולים שהממשלה צריכה לשקול"
"מי שעלול ליצור משבר חוקתי זו הממשלה על ידי החקיקה והפעולות שהיא מייצרת", הבהיר שלח. לדבריו, "יכולה להיות פה אפילו פעולה מנהלית של הממשלה שכנגדה תהיה עתירה שתיפסל על ידי בית המשפט העליון. מכיוון שחלק מהחקיקה שרוצים לעשות עכשיו על ביטול עילת הסבירות תצא אז הנחייה של דרג מדיני לבעלי תפקידים כמו מפכ"ל, רמטכ"ל, וכן הלאה, לפעול בניגוד לפסיקה של בית המשפט העליון".
"אז לדעתך למי הם צריכים לציית?", שאל אלדד לסיום. שלח טען כי הם צריכים לציית אך ורק לחוק, ואת החוק מפרש בית המשפט. "זו בעיה מאוד קשה ולכן ממשלה נבונה וראש ממשלה נבון מונעים את הדבר הזה. אני חושב שאם יהיה שבר כזה זה יהיה שבר כמעט חסר תקנה. יש פה שבר עמוק ואמרתי לאחד מהמעורבים בחקיקה הזו שהם ברשעות או בחוסר אחריות הרימו את המכסה של תיבת הפנדורה בחיים הישראלים שאסור היה לפתוח אותה. ברגע שהיא נפתח כל השדים יצאו החוצה", הבהיר.
