"ראיתי חלקים מהמתווה 48 שעות קודם, הוא נראה אחרת לגמרי"
אלדד יניב הביע את דעתו על מתווה הפשרה של נשיא המדינה בנושא הרפורמה, וטען: "זו הייתה טעות גדולה, כל המערכת הפוליטית המתינה לסולם הזה"
נשיא המדינה יצחק הרצוג הציג השבוע את 'מתווה העם', נוכח רצונה של הממשלה לערוך שינויים בהתנהלות מערכת המשפט.הצגת המתווה נעשתה ללא הסכמות עליו מצד הקואליציה והאופוזיציה. בעקבות ידעה זו ביקש אריה אלדד לשוחח עם הפעיל החברתי אלדד יניב שהתייחס לנושא. האם אנחנו עומדים בפני הידברות? ומדוע לדעתו המתווה עבר שינוי?
בראש ובראשונה ביקש יניב לטעון כי היו שינויים במתווה המדובר. "יותר מדי אנשים אומרים שהם ראו סוג של מתווה אחר 48 שעות קודם לכן. מתווה, שלדעתם, הקואליציה הייתה מסכימה עליו. בסופו של דבר, פורסם מתווה אחר. אני בעצמי ראיתי חלקים מהמתווה 48 שעות קודם והוא נראה אחרת לגמרי. אני חושב שהתקלה של הנשיא הייתה שהוא נכנס ליתר פירוט. שכן, האויב של הטוב מאוד זה המצוין. זה לא מתווה לרפורמה משפטית זה ממש מתווה לחוקה שלמה לישראל, כולל מגילת זכויות אדם וכולי. אני חושב שזו הייתה טעות גדולה, ושכל המערכת הפוליטית המתינה לסולם הזה של נשיא המדינה, בכדי לסגור את האירוע הזה".
"כשאתה משביע שני ראשי ממשלה באותו יום זה שינוי משטרי"
לדבריו, "בשלב הזה הממשלה אומרת שהיא מקדמת שני חוקים - המבנה החדש של הועדה למינוי שופטים, ואת החוק שאוסר על בית המשפט העליון להתערב בחוקי יסוד. עד היום בית המשפט העליון לא התערב בחוקי יסוד למרות שלשו אותם כמו פלסטלינה כל כך הרבה שנים. לאחרונה, הלישה הכי גדולה הייתה ראש הממשלה החלופי, שזה ממש משנה סדרי משטר. זה יוצר מצב בו שני אנשים מושבעים לתפקיד ראש ממשלה באותו יום - הם בעצם כמעט נושאים באותה האחריות והסמכות עם זכויות ווטו על פעולת הממשלה, וועדות השרים".
עוד הוסיף: "אני חושב שבית משפט עליון בכלל לא צריך להתערב בחוקי יסוד. היום אוהבים לדבר על שינוי משטרי, וזה מטבע לשון שמאוד אוהבים להשתמש בו - כשאתה משביע שני ראשי ממשלה באותו יום זה שינוי משטרי כי הממשלה מתנהלת בשני ראשים, ולא בראש אחד".
"הכרה בתוצאות הבחירות זו הכרה בסמכות של הממשלה"
בהמשך ביקש להזכיר את נאומו האחרון של ראש הממשלה ז"ל יצחק רבין, ואמר: "אני חושב בדיוק כמו יצחק רבין. כמה דקות לפני שהוא חטף שלושה כדורים בגב הוא עמד ונאם את הנאום האחרון שלו. כולם זוכרים את המשפט הראשון שהוא אומר - 'האלימות היא כרסום יסוד הדמוקרטיה', ולא זוכרים את המשפטים הנוספים שהוא אמר. הוא אמר שהם זכו בקלפי ב־92 והזכייה הזו מעניקה להם את הזכות לחולל שינויים מרחיקי לכת. זה מה שהוא אמר, והוא צודק במאה אחוז. לצערנו רוב הממשלות לא עשו את זה, ממשלת רבין עשתה את זה, והממשלה הזו מתיימרת לעשות את זה. אני חושב שהכרה בתוצאות הבחירות זו הכרה בסמכות של הממשלה, בלי לשאול כל הזמן את השאלה המצחיק הזו 'האם הבוחרים ידעו או לא ידעו'. הבוחרים של רבין לא ידעו שהוא ילחץ יד לעראפת וזה בסדר גמור. גם הבוחרים של בגין לא ידעו שהוא יחזיר את סיני כשהוא התיימר לגור בה כמו שבן גוריון גר בנגב".
לסיום ביקש להדגיש כי על הממשלה מוטלת האחריות להיות הממשלה של כל העם, גם של כאלה שהצביעו נגדה. "יש לה את מידת האחריות שאין לאופוזיציה, בימים האלה בוודאי. נחצו פה גבולות, מדברים על סרבנות, ואתה רואה את נגיד בנק ישראל מדבר בכלי תקשורת מרכזי בעולם באנגלית. כל משקיע ששומע אותו אומר 'שומר נפשו ירחק'. הלכו עד הקצה, ואני חושב שהממשלה, בניגוד לאופוזיציה, צריכה למצוא מבנה ועדה שלא נותן רוב אוטומטי לממשלה, אבל גם לא לבית המשפט".
עריכה: עדן בן ארי
