ביום שישי הודיעה חברת האשראי הבינלאומית מוד'יס כי תחזית דירוג האשראי של ישראל ירדה מ'חיובית' ל'יציבה'. זאת נוכח המצב המתוח בארץ סביב הרפורמה המשפטית אותה מובילה ממשלת נתניהו. ינון מגל ובן כספית דנו על כך ב־103fm עם פרופ' אבי בן בסט, לשעבר מנכ"ל משרד האוצר, אשר פרש את משנתו בנושא.
בפתח השיחה הבהיר פרופ' בן בסט כי "המצב ברור שהוא לא טוב. אני מוטרד חודשים רבים מההתפתחויות. ההתרכזות של הממשלה מתחילת דרכה היא במהפכה המשפטית שרוצים ליזום, מוזנחים נושאים חשובים אחרים כמו רפורמות מבניות, והרפורמה שהם כן היו רוצים לעשות במערכת המשפט עלולה לגרום לנזקים חמורים וחלק מהם אנחנו רואים היום".
"יש הבדל משמעותי בין המצב שבו אתה נמצא למצב אליו אתה הולך", טען, והסביר: "האזהרות של מוד'יס, של הכלכלנים בארץ, של כלכלנים בעולם, כולם אומרים שאם הרפורמה שהממשלה רוצה לבצע במערכת המשפט תבוצע תהיה הדרדרות כלכלית גדולה, מהרבה מאוד סיבות. כדאי לציין הרבה מחקרים שנעשו בתחום הזה ובפרט מחקר שיצא ב־2019, הם בדקו מעל 75 מדינות במשך 50 שנה ובדקו באיזו מדינה הפקטור של דמוקרטיה משפיע על הביצועיים הכלכליים. הם מצאו שמדינה שעוברת ממצב שהיא מוגדרת כלא דמוקרטית למצב שהיא דמוקרטית זה משפיע בתוספת של 20 אחוזים בתוצר לנפש. קודם כל ברור שדמוקרטיה זה לא הדבר היחיד שמשפיע על צמיחה כלכלית, במחקרים כאלה אנחנו מכניסים את כל הפקטורים".
עוד הדגיש כי "יש מוסדות בעולם שאוספים אינפורמציה על מדינות רבות על כל הזכויות הקיימות בהן, וגם עוצמת החופש של המערכת המשפטית. על בסיס כל הפרמטרים האלו בונים ממד כמותי שיכול להגיע למאה נקודות. כאשר אנחנו מדברים על דמוקרטיה אנחנו מדברים על דברים מאוד תכליתיים".
בתגובה לאמירותיו ביקש מגל להבין כיצד בדיוק תפגע הרפורמה המשפטית בכלכלה הישראלית, ופרופ' בן בסט הביא כדוגמה את עילת הסבירות: "תאר לך לדוגמה שבשכונה שלי הממשלה מחליטה להרוס את הבתים כדי לבנות כביש שהוא מאוד חיוני לתחבורה, אם היא תפצה אותי במחיר מגוחך למי אני אפנה? זו עילת הסבירות".
"אתה רוצה להגיד לי שעילת הסבירות זו הפגיעה בדמוקרטיה?", תקף מגל, ופרופ' בן בסט חידד: "אתה ביקשת לקבל דוגמאות, נתתי לך רק דוגמה אחת. למשקיעים זרים, ובישראל יש הרבה מאוד בעיקר בענף ההייטק, להם מאוד חשובה הוודאות הכלכלית והם לא היו רוצים להימצא במצב שאפשר לפגוע בזכויותיהם בלי שהם יוכלו להתגונן. אחד הדברים שחשובים להם זו זכות הקניין".
בנוסף, ביקש בן בסט להזכיר כי "כל חברות הדירוג הן חברות ותיקות מאוד, מנוסות, והן קובעות את הרמה של הסיכון של מדינה על בסיס הרבה פרמטרים כלכליים, הם מכירים את הכלכלה שהם מדרגים בצורה מהותית ביותר. הם עושים את זה תקופה ארוכה ועוקבים באופן מתמיד אחרי כל הכלכלות אותן הם מדרגים. בהחלטה שלהם הם אמרו 'אנחנו מורידים מחיובית ליציבה', והם מציינים בפירוש באיזו מידה תושג פשרה בנושא של ההפיכה המשפטית, האם תהיה פשרה שפותרת את הבעיה, ולכן הם שמו אותנו על יציבה".
"אני חושב שבהחלט אם באמת יהיה תיקון בהצעה המקורית ותהיה הצעה שמוסכמת על קבוצה רחבה של המחוקקים בכנסת חלק יהיה הפיך. אני לא חושב שהכול יהיה הפיך. זה תלוי במהירות שהתיקון הזה יעשה. ככל שירחק היום כך יהיה יותר קשה להחזיר את הגלגל לאחור. אני חושב שלמהירות שבה אנחנו נחזיר וודאות למערכת ונבהיר שלא הולך להיות פה שינוי שיגרום להפיכה משטרית אלא שינוי סביר ומתקבל על קשת רחבה, כך יהיה יותר ניתן לתקן. ככל שירחק היום יהיה הרבה יותר קשה לתקן", סיכם.
עריכה: שני רומנו