"למה שצעיר חרדי לא ילך לשרת בזק"א?"
חבר הכנסת חילי טרופר בהתייחסות למתווה הגיוס: "לא צריך לחייב את כל החרדים להתגייס מחר לצבא - הצבא לא צריך את כולם, ואנחנו לא ערוכים לתת מענה"
חוק הגיוס החדש הולך ומתהווה בימים אלו. בין הסעיפים נגלה זינוק בשכר הלחומים, וקיצור שירות לחיילי העורף, בעוד הצעירים החרדים ייהנו מפטור מלא משירות. ענת דוידוב וגדעון אוקו ביקשו לשוחח עם חבר הכנסת חילי טרופר, לשעבר שר התרבות והספורט, שהתייחס למחלוקת החריפה סביב החוק החדש.
"מה מפריע לך בחוק הגיוס החדש?", תהו צמד המגישים בפתח השיחה, וח"כ טרופר הודה: "שמכניסים שאלה ערכית לתוך משכורת של חיילים. גם הבת שלי מתגייסת בקיץ ולא יפתרו את הסוגייה שלה בזה שיגידו לה שישלמו לה קצת יותר. זו שאלה ערכית של איך אנחנו רוצים לראות את החברה שלנו, האם יש כאלה שחייבים לשרת ואין להם את האפשרות לבחור וכאלה שכן יכולים לבחור. בסוף כדי לנצח במלחמה אתה צריך גם מטוסים, טנקים, אבל אתה חייב אנשים שביחד נלחמים אחד ליד השני".
באשר לשאלה האם צה"ל הופך לצבא שכירים, הבהיר: "במדינת ישראל אין לנו את הפריווילגיה שיהיה לנו צבא של שכירי חרב. זה פשוט לא עובד ככה בישראל. עד היום זה היה בחצי קריצה, הם לא באו אבל הם היו צריכים להזיע בשביל זה, כל הזמן נתנו תחושה שעוד מעט זה ייפתר. מי שלומד תורה נאפשר ללמוד תורה, אבל חלק גדול מהחברה החרדית לא באמת לומד תורה, בטח לא עד הגילאים האלה ילך וישרת איזשהו שירות. אני לא חושב שהיום אפשר וצריך לגייס את כל החרדים לצבא, לא רלוונטי. התפיסה שלנו היא פשוט יותר שלמה, מה שגנץ ואייזנקוט הציגו אתמול זה נכון - הורדת גיל הפטור".
לאור אמירותיו נשאל חבר הכנסת מהם הפערים בין הצעת מפלגתו ולבין הצעתו של השר גלנט, ואילו טרופר הסביר כי "ההבדל העיקרי אומר שיש לנו עיקרון, שכל צעיר וצעירה ישראליים, יהודים או ערבים, דתיים או חילוניים, יעשו שירות למען מדינת ישראל".
"אם היו מוסיפים סעיף של שירות לאומי הייתם חותמים?", ביקש אוקו לחדד את תשובתו של חבר הכנסת, וטרופר אישר את דבריו: "בוודאי. כל אחד שמגיע לגיל 18, אפשר גם עד גיל 22, הולך ומשרת את מדינת ישראל. האפשרות הראשונה והבכירה שתתוגמל יותר גבוה זה באמת שירות בצבא, וגם בתוך הצבא יש הבדל בין חייל קרבי בגולני לבין מי שעושה שירות מקוצר קרוב לבית. כולם משרתים את המדינה, הוא יקבל קצת יותר כסף מההוא, ואחר כך מי שלא ילך לצבא ילך לשירותי ביטחון, כיבוי אש או מד"א, ומי שלא ישרת בהם יוכל לשרת בחינוך ורווחה, יוכל לשמור על אורח חייו".
עוד טען ח"כ טרופר כי "תוכנית כזו מקיפה לא הייתה עד היום, לא הונחה על השולחן. לא הייתה מעולם תוכנית שבאמת מנסה לפתור את העניין ההוליסטי. אין לי שנאה כלפי חרדים או ערבים, יש לי כאב כלפי מי שלא משרת, אותן אימהות, את יודעת בדיוק מאיפה זה בא. זה שבר חברתי עמוק, הורה מסתכל על הילד שלו מסכן את חייו וילד של מישהו אחר לא ילך, אבל עד היום לא ניתן לזה מענה רחב. לא כולם ישרתו בצבא, לא כולם ישרתו באותו סוג של צבא אבל כולם ישרתו את המדינה, יהיה תגמול דיפרנציאלי. כשאתה נותן גם את המענה הזה שכולם ברמה הערכית משרתים, וכלכלית אתה מתגמל אחרת ומאפשר לחרדים להשתלב בשוק התעסוקה, אתה נותן מענה הוליסטי וכולל לסוגייה ולפצע הכואב הזה. זה מה שאנחנו מציעים".
"אני לא עושה מעקפים ואני אומר בכנות, לא צריך לחייב את כל החרדים להתגייס מחר לצבא. הצבא לא צריך, אנחנו לא ערוכים לתת מענה לכולם והם לא רוצים להתגייס לצבא. אבל למה שצעיר חרדי לא ילך לשרת בזק"א? התשובה בעיניי פשוטה - מי שאומר לא יש כשל מוסרי עמוק לפני השאלה. למה שהוא לא ישרת למועדון לנוער בסיכון בקהילה שלו?", זעק.
"אין שום שיחות שמתנהלות במחשכים"
בהמשך, התייחס ח"כ טרופר לשיחות בבית הנשיא שהתחדשו הבוקר (ב'), זאת בצל האצבע המאשימה שהפנתה מפלגת העבודה בטענה מתקיימות שיחות במחשכים: "אין שום שיחות שמתנהלות במחשכים. לדעתי יש להם כעס על בית הנשיא, אני לא מבין את ההחלטה שלהם אבל מכבד אותה. אני יודע לדבר עלינו - אמרנו מהרגע הראשון, צריך למצות כל סיכוי להגיע להסכמות. אני לא מכיר דבר כזה, זה קורה רק בבית הנשיא. בימים האחרונים לא היו דיונים כאלה כי היה חג ושבת".
"אני מאוד מכבד את אפרת, אני מניח שהטענה שלה לא מופנית כלפינו", שיתף, והוסיף: "אני לא יודע לנצח פחדים שנולדים יש מאין, אני יודע להגיד בצורה הכי פשוטה - לא נצטרף לממשלה הזו, זה לא על הפרק. לגבי ההסכמות, בתוך העקרונות שלנו והערכים שלנו אם ניתן יהיה להגיע להסכמות אנחנו חושבים שזה הדבר הנכון. אם נצא מבית הנשיא בלי הסכמות יהיה מחיר איום ונורא לכל החברה הישראלית".
על המשך כהונתו של בנימין נתניהו כראש ממשלת ישראל, הבהיר: "אני חושב שנתניהו צריך ללכת והממשלה צריכה להתחלף בוודאי. אבל אני חושב שסביב העניין הזה של המהפכה המשפטית הדבר הנכון הוא למצות את הסיכוי להגיע להסכמות כדי למנוע את הקרע בעם. כל מה שראינו עד עכשיו, אני לא מאיים על אף אחד, מה שראינו ברחובות משני הצדדים, חצי עם שבור מפה וחצי עם שבור מפה, משבר כלכלי אדיר, משבר ביטחוני אדיר, וראינו מה קרה בסופ"ש האחרון עם מוד'יס, כל היבט שאתה לא מסתכל יש מחירים איומים להמשך ההליכה למהפכה המשפטית הזו. ההסכמות או התקווה להסכמות נועדה כדי לשמור על דמוקרטיה ועל כולנו יחד. בסוף אנחנו אחים, ואני עם אחים יושב ומנסה. יכול להיות שהמקסימום שלי לא יפגוש את המינימום שלהם".
לסיום, הביע חבר הכנסת את דעתו בנוגע להגעת פוליטיקאים לבתי העלמין במהלך יום הזיכרון: "עמדתי שלא. מהרמה הכי אישית, אני הולך לבית העלמין כי יש לי שם חברים שנהרגו בשירות הצבאי שלי ואני בא קודם כל כחבר. אני חושב שאם שרים מדברים בשם הממשלה בבתי העלמין שפשוט יעשו הכול כדי לדבר על אפס פוליטיקה ולהקדיש כמה דקות רק לזיכרון המשותף. בסוף שירתנו יחד, חברים שלנו נהרגו, היו בהם ימין, שמאל, דתיים וחילוניים".
"אני שמח שמאה חברי כנסת חתמו על הקריאה הזו להשאיר את הפוליטיקה בחוץ. אני לא אריב לעולם עם משפחה שכולה, ואם היא תצעק צריך לשתוק מולה ולכאוב מולה, אבל לכלל הציבור ובעיקר לפוליטיקאים אני אומר - בטח בואו, אבל תשאירו את הפוליטיקה בחוץ", סיכם.
עריכה: שני רומנו
