בתוכנית המיוחדת לכבוד המשורר, הסופר, היוצר והמחזאי יהונתן גפן שהלך לעולמו השבוע, המוזיקאי דויד ברוזה, שנהג לקרוא לגפן 'אחי הגדול', שוחח עם רבקה מיכאלי, סיפר על החברות ארוכת השנים, על העבודה יחד וספד לאחד מגדולי האמנים של ישראל.
"בשנים האחרונות הסתכלתי עליו, אני ניסיתי להיזכר או לקשור אולי אנחנו באמת אחים", אמר. "אני לא יכול לזכור איך הוא נכנס לי לחיים, חוץ מזה שהיה לי אודישן, הוא ממש עשה לי מבחן, אבל התקבלתי. התחלתי להופיע לצידו וההופעות הפכו להיות פס חיים ונכנסנו לחיים אחד של השני. אני הייתי בייביסיטר לאביב ולשירה, היינו חברים כולנו, גם את, היינו מסתובבים אחד סביב השני".
בהמשך, נזכר במפגש האחרון: "לפני חמישה ימים נפגשנו, הוא הסתכל עליי והוא אמר לי בהתפעלות 'מאיפה יש לך את הכוח? הלוואי והיה לי'. אמרתי לו, 'יש לך את הדברים שלך, אתה לא צריך יותר מזה'. התנחמנו אחד עם השני. אני פגשתי אותו בכל רגע נתון שיש לי, אני הבאתי מרק, עוגה, משהו, ישבנו שעה, דיברנו והמשכנו הוא תמיד חיזק אותי. כל מפגש איתו הייתה לו הברקה, ביקורת. המשפחה הייתה מאוד מלוכדת ותמיד ביקרו,.אני חושב כמעט כל שבוע, אביב היה מגיע, שירה והנכדים ונורית עם ההומור האינסופי שלה. אני הייתי כמה שיכולתי".
"אחד השירים שהוא כתב לך זה 'יהיה טוב', בזמן הסכם השלום עם מצרים", הזכירה לו מיכאלי. "זה היה הראשון", ציין ברוזה. "זה היה בעצם ממש עם ההגעה של סאדאת לארץ. אני ירשתי מיצחק קלפטר את כל השירים של 'שיחות סלון' כשהוא פרש מהמופע, לקחתי את המקום שלו. פתאום הגיע סאדאת, ישבתי בכיסא של קלפטר ,ויהונתן ואני התקרבנו, ובערב שסאדאת הגיע יהונתן כתב את השיר. למחרת הוא הביא לי את זה (את הטקסט לשיר) והוא אמר לי 'יש לך יומיים להלחין שיר, הגיע הזמן שתתרום אתה ליצירה הזאת'. כך נולד השיר 'יהיה טוב'".