על רקע השיחות הקדחתניות בבית הנשיא בניסיון להגיע לפשרה באשר לרפורמה במערכת המשפט, המיזם החדש 'קריאה להסכמה' שהושק בימים האחרונים מנסה לייצר לחץ על הנושאים והנותנים כדי שהחברה תישאר מלוכדת ותנסה להמשיך יחד חרף הקשיים. אלוף (מיל') יעקב עמידרור, עמית בכיר במכון ירושלים למחקרי מדיניות וראש המל"ל לשעבר, הגיב לדברים.
"אנחנו הבאנו אנשים משני צידי המתרס ביחס לרפורמה המשפטית, כאלה שלא הפסידו אף הפגנה וכאלה שחושבים שאין דבר יותר נחוץ מאשר הרפורמה המשפטית", הסביר עמידרור. "אם כל אחד ימשיך לאחוז בדעתו אנחנו ניפול ביחד לתהום כשכל אחד בטוח שהוא צודק. הדרך היחידה לעצור את הדבר הזה היא להגיע להסכמה, שבטבעה יהיו וויתורים של שני הצדדים, שני הצדדים לא יאהבו כל חלק באותה מידה, אבל היא תהיה בסיס להמשך הדרך הלאה. אנחנו יודעים שיש בעיות מאוד קשות שצריך לפתור ביחס לאופייה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית".
עוד טען כי "עם ישראל יצטרך לשבת אחרי שהפצע המדמם הזה ייסגר ולדון בבעיות האלה, לשם כך צריך אמון הדדי, זמן, אפשרות באמת לדון, מה שהיום לא מתקיים, ולכן אנחנו החלטנו שאנחנו לא עוסקים בשאלה איך צריכה להיות ההסכמה שאליה צריכים להגיע בחסותו של הנשיא, אלא אנחנו במוצאי יום העצמאות משיקים באירוע רב משתתפים את היוזמה שלנו בירושלים. במטרה ליצור לחץ על המו"מ שיגיעו להסכמה. זה לא צריך להיות מאוד קשה במובן הזה שבכל בדיקה שעשינו בערך 70 אחוזים מהאוכלוסייה רוצים פשרה, לכן אם תגיע פשרה כזו היא תתקבל בהבנה, אם לא באהבה, על ידי רוב הציבור".
בהמשך, הכריז ראש המל"ל לשעבר: "אסור לנו לאפשר ל־15 אחוזים מכל צד, הקיצוניים, שלא מוכנים להתפשר, אסור ל-70 האחוזים להיכנע. הם יותר קיצוניים, יותר מאיימים, אבל הם מיעוט קטן ביותר. אם אנחנו לא נייצר את ההסכמה הזו וצד אחד ינצח - אנחנו נכנס למצב קטסטרופלי מבחינתה של מדינת ישראל. אסור להסכים עם תוצאה כזו שבה אחד הצדדים, לא יודע מי מהצדדים".
"אנחנו לא רוצים שמישהו ינצח פה", ציינה חגית ריין, אמו של בנייה ז"ל, ועמידרור חיזק את דבריה: "לזה בדיוק אנחנו מושכים. ששום צד לא ינצח, ואחרי זה נשב ונדון כי יש פה בעיות קשות, כולל נושא הגיוס ואחרים, אבל אי אפשר לדון בהם כאשר באותו זמן המדינה שוטט דם. צריך לעצור, לפתור את הבעיה הזו ואחרי זה לשבת, לשמוע אחד את השני ולפתור את הבעיות. במצב הנוכחי שבו יש מעלינו אתגרים, ההתפרקות המיידית שנובעת מהמחלוקת על הרפורמה המשפטית - אי אפשר לדון בשום נושא רציני, אף צד לא מוכן לדבר עם אף צד. אחרי זה יהיו דיונים קשים על בעיות מאוד מסובכות שמועלות על ידי שני הצדדים".
בנוסף, הבהיר עמידרור כי "אני חושב שצריך לטפל בבעיות האלה, אי אפשר לטפל בהן כל עוד אין מילימטר של אמון בין הצדדים ויכולת לשוחח בגלל שהנושא של הרפורמה המשפטית נמצא. חייבים להפסיק את הדימום הזה, להגיע להסכמה. צריך להפסיק את הפצע המדמם שנוגע להתנהגות היומיומית שלנו בעקבות הרפורמה, לעצור, לפתור את זה בדרך ששני הצדדים אולי לא יאהבו, ואז לדון בדברים החשובים. אם לא אי אפשר לדון בשום בעיה. הממשלה לא הודיעה באופן רשמי שהיא עצרה את זה, אני חושב שמה שצריך להגיע זה להסכמה של שני הצדדים, כל אחד יצטרך לעשות את הוויתורים הכואבים שלו ולומר 'יש לנו פתרון ששני הצדדים יכולים לחיות איתו ועכשיו בואו נשב ונדון בכל שאר הבעיות האחרות של מדינת ישראל'".
לסיום, הדגיש עמידרור כי הדיון בנוגע לבעיות המהותיות של החברה הישראלית ומדינת ישראל לא יכול להתקיים כל עוד הקרע קיים בעם: "70 אחוזים מהעם רוצה הסכמה, פשרה, אני חושב שיש בסיס טוב גם למנהיגות להבין שנכון שהיא תעשה וויתורים על מנת להגיע להסכמה. אחרי זה לשבת ולדון ברצינות. זה תהליך מאוד מאוד ארוך. זה תהליך שיקח שנה שנתיים אבל בסופו צריך להגיע למשהו מוסכם, אי אפשר להתחיל אותו כל עוד הפצע מדמם והפצע מדמם. הפשרה היא הדרך היחידה כדי להמשיך הלאה יחד".
עריכה: שני רומנו