זוכרים את דביר
סרן אורי זמיר, מפקדו של דביר לניר ז"ל שנפל באסון המסוקים: "חשים זכות להמשיך את המורשת" • אמו אסתי: "ההתמודדות היא שונה, זה לא שהכאב נעלם"
סגן דביר לניר ז"ל היה מ"מ בגדוד 75 של חטיבה 7 בחיל השריון, ונפל באסון המסוקים בשנת 1997, בו התרסקו שני מסוקי יסעור מעל מושב שאר ישוב. סרן אורי זמיר, בנו של אלוף אייל זמיר ומפקדו של דביר לניר ז"ל, ולצדו אסתי ודורון לניר, הוריהם של דביר, שוחחו עם אראל סג"ל וחגית ריין בסיום התוכנית ושיתפו בקשר המיוחד שנרקם ביניהם לאחר מותו.
"היום הזה בשבילי זה יום טוב, כי זה יום שבאים לחבק אותי, להיות איתי ועם הבן שלי. לתת לבן שלי את הכבוד המגיע לו. זה היום שלו ושל כל הנופלים האחרים", הודתה אסתי בפתח השיחה. "זה חיבוק אחרי לגמרי. אני כן חושבת שהשנים, יש את האמירה ששנים לא משנות ותמיד זה נשאר, אני לא מרגישה ככה. אני מרגישה שהשנים נותנות פרספקטיבה, את האפשרות להסתכל במבט יותר רחב, שקט, פחות דרמות. ההסתכלות היא שונה. ההתמודדות היא שונה. זה לא שהכאב נעלם וזהו נגמר, לא. אבל זה משתנה כל הזמן, כי אנחנו משתנים".
אורי זמיר הוסיף, וסיפר על הקשר המיוחד עם משפחתו של דביר ז"ל: "אני חושב שיש פה מחויבות לאומית אבל אני מרגיש ברמה האישית גם זכות גדולה, גם משפחת לניר וגם חגית, אתמול בדיוק סיימנו טקס זיכרון לפלוגתי וסיפרתי על החללים שאני מכיר. לצערי הרב בשנה האחרונה הצטרפו פעם ראשונה שני חיילים שלי שאני פיקדתי עליהם. המעמד הזה, ההיכרות האישית, זה נותן כוחות אדירים. אנחנו מרגישים זכות להמשיך את המורשת שלהם, לשאת את השם שלהם. אני מרגיש שיש לי זכות אדירה שיש לי את היכולת להזכיר את השם שלהם".
על הרגע בו נהרג דביר והגורל שקשר בין משפחות האסון סיפרה אסתי כי "אנחנו שומרים על קשר, מחזקים אותו וזה הדדי. אחד הדברים שאני יכולה להגיד על הקשר הזה עם הצבא, שזה מאוד תלוי בנו. זה תלוי גם בצבא שהוא מאפשר, אבל אני חושבת שמלכתחילה הקשר הזה, אנחנו אלו שפותחים את ליבנו. כשאנחנו פותחים את ליבנו הם יעשו הכול בשביל לשמר את הקשר. זה משהו שקשה להסביר אותו, ברגע שאנחנו מאפשרים הקשר עם הצבא? באמת השמיים הם הגבול. זה לא ייאמן איזה דברים נפלאים אנחנו עושים איתם, יוצרים את הקשרים איתם. זה מדהים. אותנו זה מחזק כפליים".
עריכה: שני רומנו
