נופל וקם, לא בחינם
מעדתם במקום ציבורי? • נפגעתם במוסד שאינו ביתכם? • יכול להיות שהגיע הזמן לדרוש את מה שמגיע לכם • עורכי הדין עמוס מוקדי וטל שינפלד • פרק 05
תביעות נזיקין. צמד מילים שאנו פוגשים לרוב לצד המילים בית משפט, פיצויים, ובעיקר, באופן מצער למדי, אוזלת יד. בפרק החמישי של 'חוק ונזק', הפודקאסט בהגשת עורכי הדין עמוס מוקדי וטל שינפלד המאיר זרקור חשוב על תחום דיני הנזיקין והרשלנות הרפואית, הציפו השניים את הבעיה שאף אחד לא רוצה להיתקל בה - מה עושים כשעלינו לדרוש צדק.
"תביעות נזיקין רגילות במירכאות נובעות מהמקרים הכמעט יומיומיים שיכולים לקרות לכל אחד מאיתנו", פתחה עו"ד שינפלד. "מישהו מחליק בסופר או נפגע ממשהו שלא מוגן כראוי, אין סוף לדוגמאות הללו. הרבה אנשים חושבים שאם נפגעו, אוטומטית יש אחריות כלפיהם אך זה לא תמיד המצב. אנו קודם כל מבררים מי המזיק ומה אחריותו. היה לנו לקוח שהלך במרכז מסחרי ונפל לבור לא מכוסה בעומק של 2 מטרים. הדבר הראשון הוא לבדוק בבעלות מי אותו מרכז מסחרי ומה היו צריכים לעשות על מנת למנוע את הנפילה. אותו אדם הלך לקניות, נפל לבור הזה ושבר את שתי הרגליים. בוודאי שמישהו צריך לפצות אותו".
בתגובה, השיב עו"ד מוקדי: "מה שבוחנים הוא האם המזיק היה יכול או צריך לצפות את הנזק. יש סיפור מזעזע שקבע חלק מההלכה בעניין, זאת כשאדם שהחליט לפנות מביתו מקרר ישן. האיש המתין ליום שבו מתבצע פינוי על ידי העירייה, אך למרבה הצער שני ילדים החליטו לשחק במקרר הזה, נעלו את עצמם בפנים ונחנקו למוות. השאלה הייתה האם אדם שזורק מקרר צריך לצפות אסון כזה והאם יש להטיל עליו אחריות. בעניין של הורים וילדים, קבעו שהמבחן שיקבע הוא מבחן ההורה הסביר. אם נחליף את המזיק בהורה של הילד, בהנחה והוא היה נמצא איתו, שואלים אם הוא היה צופה ומונע את המקרה. דברים קורים בשניות, גם להורים קורים דברים".
"בשנים האחרונות היה מקרה שהסעיר את המדינה - ילד שביקר עם המשפחה שלו בחוות תנינים בערבה הכניס את היד לאחד הכלובים וננשך", חלקה טל מניסיונה המקצועי בזירה המשפטית. "בזמנו, הרבה ביקורת הופנתה כלפי המשפחה שלו. אך אני חושבת ששתי שאלות קצת התפספסו - האם כהורים אנחנו שולטים איפה הילדים שלנו נמצאים בכל שנייה, או שחלילה זה יכול היה לקרות גם לנו. אך השאלה הנכונה יותר בנסיבות העניין היא איך ייתכן שמקום שמחזיק חיות מסוכנות, מרשה לעצמו ליצור מצב שילד יכול בכלל להכניס את היד לכלוב תנינים".
בהקשר זה, מעניין לדעת מהי המשמעות המשפטית של שלטי האזהרה, המרחיקים אותנו ממקור סכנה מצד אחד, אך מאפשרים לנו לערוך בעצמנו את תהליך קבלת ההחלטות הנוגע לעניין. "כולנו מכירים את הנוסח 'הכניסה על אחריותך בלבד'. כמו בכל סוגיה אחרת, הכול תלוי במקרה ואין תשובה חד משמעית", טען עמוס. "אי אפשר להציב בפנינו סכנה ממשית ולהסתפק בשלט, שלטים לא מהווים תחליף לנקיטת אמצעי זהירות. עם זאת, לפעמים שילוט זה הדבר היחידי שאפשר לעשות. זה מתקשר עם האחריות שלנו כבעלי מקרקעין למה שקורה בשטח שלנו. גם כאנשים פרטיים יש לנו אחריות ומחויבות למה שקורה אצלנו בשטח. לא נהיה אחראים כלפי מסיג גבול, אלא אם הוכיח שהוא נכנס בתום לב".
מי האשם?
ומתי בכל זאת גם האדם שנפגע בתקרית לוקח על עצמו חלק מהאשם? בסיום הפרק, הסביר עורך הדין עמוס מוקדי מהי טענת האשם התורם. "מדובב במצב בו בית המשפט קובע שיש אחריות כלפי אותו התובע, אך שיש מקום גם להטיל אחריות כלפי הניזוק עצמו. אנו אמורים להסתכל מסביב ולהתרחק מסכנות, וככל שהגיל עולה, כך גם הציפייה מאיתנו לנהוג בסבירות. אשם תורם לא חייב להיות מוחלט, ביהמ"ש יכול לקבוע שיש רשלנות על המזיק אבל להפחית את הפיצוי המוטל עליו בשל אשם תורם של הניזוק". "ברור שככל שיש מחלוקת הנפגע עצמו צריך להביא את ההוכחות", הסכימה עורכת הדין שינפלד.
עריכה: שני רומנו ומיכל קדוש
