עדנה מזי"א: "קשה לתאר כמה זה עצוב"
יעל גרינברג, הנאנסת משמרת הלכה לעולמה • כותבת 'משחקים בחצר האחורית', נזכרה בנאשמים מחוץ לביהמ"ש: "היו כל כך אטומים, חסרי אמפתיה לחלוטין"
עדנה מזי"א, שכתבה את המחזה 'משחקים בחצר האחורית' על האונס הקבוצתי הנורא בשמרת, שוחחה עם בן כספית ואריה אלדד בעקבות הידיעה בסוף השבוע על מותה של הנאנסת יעל גרינברג, שהייתה בת 49 בלבד.
לדבריה, "היא הייתה ההשראה של הסיפור המזעזע הזה, אבל לא השתמשתי בדמות שלה - הדמות הייתה לי בראש כבר מקודם. נכחתי במשפט שלה מתוך סקרנות של אזרחית, כי לא חשבתי שיכולתי להתחרות עם הדרמה שקרתה שם. בסוף מצאתי מפתח לכתוב את זה אחרת, בחופש אומנותי".
מזי"א נזכרה ברגע שבו שהתה מחוץ לבית המשפט ולידה עמדו האשמים: "הבחורים היו כל כך אטומים. הם עמדו בחוץ ודיברו על אופנועים. היו חסרי אמפתיה לחלוטין. זו אטימות שאתה לא יכול לחדור אליה. ולכן זה כל כך אבוד".
לסיכום, אמרה: "הצעתי לה שנעשה בהתחלה ביחד ואז לבד, ערבים שהיא תוכל לספר את הסיפור שלה ולהתפרנס מהם. חשבתי שזה ישחרר אותה, אבל הייתה לה חולשה שלא נתנה לה להתרומם. יש כאלו שמצליחות להתרומם מעל הזוועה הזאת, ויש כאלו שהבושה נשארת תמיד. היא לא הצליחה להתרומם מעל זה - קשה לתאר כמה זה עצוב, זה פשוט נורא".
עדנה מזי"א, שכתבה את המחזה 'משחקים בחצר האחורית' על האונס הקבוצתי הנורא בשמרת, שוחחה עם בן ואריה בעקבות הידיעה על מותה של הנאנסת יעל גרינברג, שהייתה בת 49: "קשה לתאר כמה זה עצוב". מזי"א נזכרה ברגע שבו שהתה מחוץ לבית המשפט ולידה עמדו האשמים: "הבחורים היו כל כך אטומים. הם עמדו בחוץ ודיברו על אופנועים. היו חסרי אמפתיה לחלוטין. זו אטימות שאתה לא יכול לחדור אליה. ולכן זה כל כך אבוד".
עריכה: דוד זבולוני
