שר הכלכלה ניר ברקת הגיש אתמול (א') הצעת חוק שבמסגרתה, יבואנים גדולים יוגבלו בכמות המותגים אותם יוכלו למכור. על פי הדיווחים השונים בכלי התקשורת, במשרד האוצר מתנגדים להגשת החוק הנ"ל בזמן הזה. מנכ"ל משרד הכלכלה אמנון מרחב שוחח על כך עם ענת דוידוב ויעל איילון ב־103fm.
"המשק בוער, המחירים בוערים ואנחנו נחושים להיאבק ביוקר המחיה במדינת ישראל. זה אחד מאבני הראשה של השר ברקת, להילחם ביוקר המחיה כאן. אנחנו מתארגנים, הכנו את החומרים, בדקנו את הדברים, גם משפטית, גם מקצועית, ואנחנו יצאנו לדרך ועכשיו מגבירים", אמר מרחב.
לדבריו, "אין לנו זמן להמשיך להתנהל בשאנטי באנטי הזה של עליות המחירים. בשבוע שעבר הזהרתי את המונופולים הגדולים ואת השחקנים המרכזיים שחשבו לזלזל בנחישות שלנו במאבק ביוקר המחיה, שלא ינסו אותנו".
לגבי הדיווחים על ההתנגדות של משרד האוצר למהלך, טען: "יש פה ממשלה שעובדת במשותף עם מטרה אחת משותפת, להילחם ביוקר המחיה, וכל אחד עושה את שלו. להבנתי, גם השר ברקת וגם השר סמוטריץ' רואים עין בעין את המהלכים העיקריים שננקטים פה".
אנשי האוצר והשר סמוטריץ' משכו את החוק בדיוני חוק ההסדרים כי הם אמרו שצריך ללמוד ולשפץ אותו, ועכשיו אתם עושים סוג של מעקף.
"זה לא מעקף. גם אז היה חוק שקודם באמצעות רשות התחרות שהיא כפופה למשרד הכלכלה. אנשי אגף התקציבים באוצר רצו לקחת פאוזה ולעשות חושבים, ולבדוק השלכות מסוימות של החוק הזה. אנחנו במקביל הודענו שנקדם אותו. בתקופה שעברה, בחודשיים האלו, בדקנו גם אנחנו פעם נוספת את ההשלכות שהעלו אנשי האוצר".
לטענתו, "לא מצאנו שהדברים מצדיקים לא לחוקק את החוק הזה, ולכן החלטנו לקדם אותו קדימה כי זה מה שנכון. יש פה קבוצות כוח חזקות מאוד בקרב היבואנים שמכתיבות מחירים מאוד גבוהים בזכות סל המותגים שהן מחזיקות אצלן ואנחנו נחושים לפרק את האירוע הזה".
בהמשך, פירט על מטרת ההצעה. "חברה שמחזיקה גם סכיני גילוח שהם מותג, וגם דאודורנטים או חיתולים של מותג או יצרן אחר, תצטרך להחליט ממה היא נפרדת. אנחנו נגיד לה, 'את תתמקדי במותג אחד או ביצרן אחד, נניח בסכיני הגילוח, ותשחררי לשוק את השיווק של החיתולים'".
הוא ציין כי בעקבות כך, "הסל שלה יהיה הרבה יותר חלש, והיא לא תוכל לבוא לקמעונאים ולהגיד להם, 'או שתעלו לי מחירים, או שאני לא אספק לכם את החיתולים ואת הדאודורנטים ואת סכיני הגילוח', כי הסל החזק הזה מאפשר להם עמדת מיקוח חזקה מאוד מול הקמעונאים".
אין בעיה משפטית להתערב בחוזים שכבר קיימים היום?
"במדינת ישראל כבר נעשו פירוקים מבניים, כמו בשוק הסלולר. אותו דבר כשהפרידו את חברות כרטיסי האשראי. לפעמים הממשלה צריכה להתערב בכשל שוק שנוצר פה, וההתערבות הזו היא לא פשוטה, אבל היא הכרחית. במצב כזה של משק ריכוזי וחסר תחרות שממוקד בכמה קבוצות חזקות, זה בדיוק המקום של הממשלה לנקוט צעדים דרסטיים כדי לתקן את כשל השוק הזה".
לקראת סיום השיחה, התייחס לעתירה אפשרית של החברות לבג"ץ: "אני חושב שאם הן ילכו, הן ייכשלו. בסוף גם בג"ץ יושב בתוך עמו. אנחנו פועלים על פי הסמכות שנתונה למפקח על המחירים, וכולנו נוסעים לחו"ל, קונים דאודורנט או משחת שיניים או סכין גילוח ומשלמים רבע ממה שמשלמים פה בארץ, אז אנחנו מבינים כולנו שהרגולטור צריך להתערב ולשים סוף לחגיגה הזאת".